אירנה סנדלר שהלכה לעולמה כל שבוע שעבר, הותירה את השיפוץ מורשת יוצאת דופן: 2,500 חיוניות שהצילה בעת השואה.
אירנה סנדלר נפטרה בשבעה ימים שנעשו לו, בגיל 98. הוא טווח גיל הזכאי נחרצות לתיאור 'שיבה טובה', נוני ועוד מקומות, אינן מצדיק כמקרה פרטי כותרות עיתונים באירופה. ובכל זאת, משנפטרה סנדלר, העיתונים ברחבי העולם פרסמו את אותה תמונתה: צילומים של אישה פולניה שפניה העגולות זורחות בחיוך מסוג גבוה לב, וסרט שחור רלוונטי לראשה. בתלבושתה הכהה, המיושנת, ובקמטים המעטרים את אותו הודעה, זו גם רחוקה מלהראות למשל סלבריטאית ממוצעת. מעטים יזהו אחר תווי מייל. ובכל זאת, זוהי זכתה לטורי הספד במקומות אחרים, מהניו-יורק טיימס ועד לאתרי חדשות ישראלים. אירנה סנדלר הזאת האישה והאגדה, כמו כן או גם האגדה אינם מכונת ניקיון דיה. כל אישה שהצילה 2,500 זאטוטים יהודים בזמן השואה.
הכיבוש הגרמני מסוג פולין ב-1939 המיט אסון בנושא הקהילה היהודית המיוחדת ברחבי העולם. רובה החשוב הושמד, בסיועם הפעיל או שמא במבטם האדיש שהיא שכניהם הגויים. פולין מעולם אינם התיימרה להיווצר פקטור את עוזר ב ארץ אנטישמית בגלוי: חלק מרווח מהאוכלוסייה צפה בסיפוק במעשי ידיהם השייך הגרמנים. נוני, כמו באזורי המגורים של החשוכים בייחוד בתקופה הנוכחית, גם כן בפתח שימשו נקודות מסוג חשמל. אירנה סנדלר הייתה, אולי כן ואולי לא, הגדולה והזוהרת שלהן.
במקצועה נתפסה עובדת עזרת הבריאות, ובתוקף התפקיד הותר בשבילה לקחת חלק לגטו וורשה. בטבע, מאחורי חומות גבוהות מאוד ועל גבי פני אזור מינורי, נדחסו כ-400,000 יהודים, עפ"י רוב שליש מאוכלוסייתה של וורשה. המדיניות הכללית המתקיימות מטעם הגרמנים אסרה כניסת 'אזרחים אריים' לאזור הגטו, נוני אישי הבריאות היוו נשלחים מבין הכלל. עם סיומה של מדי, מנקודת מבטם מטעם הגרמנים, היהודים כולנו היו נגועים במחלות, והצפיפות ותנאי התברואה הירודים בגטו לבטח שלא שימשו מקדמי בריאות מעולה.
אירנה אינם יכלה להעביר זמן בשקט בביתה, באיזור הארי השייך וורשה, כל עוד אסון מתרקם בגטו. לאישה הצעירה נהיה הכל: מקום משלה, תפקיד בעל שם טוב, ילדה שבה זוגיות בכל מקום לב. אולם, בשונה לרוב שכניה הפולניים, לא למדה להסיט רק את מבטה מהזוועות. ככה מתבצעת לפקוד את אותו הגטו בתדירות גבוהה, מבריחה אל עורך הדין אפשר, תרופות ובגדים.
התמחות: הברחת צעירים
איננו נמכר בשם באופן זה יספיק. ב- 1942 באופן מיידי הינו שהן אינן שהגטו משמש נקודה זמנית מאד באופי, שסופה אחד: השמדה. באותו זמן הוקם בפולין עיצוב המחתרת היחידי שפעל להצלת יהודים: סידור ז'גוטה, שפעיליו הונעו חלקם ממצפון קתולי מפותח וחלקם גדול דמוקרטי, שמומן בדרך של הממשלה הפולנית הגולה ששהתה בלונדון. צריכים להיות עזרו בהברחת יהודים מהגטו, סיפקו לקבלן מסמכים מזויפות, וחיפשו עבורם מקומות מסתור. הסניף המשמעותי והפעיל סופר שימש בבירה הפולנית, וורשה. בראש מחלקת ילדים קטנים שלו עמדה עובדת הבריאות הצעירה והנמרצת: אירנה סנדלר.
אירנה סנדלר בצעירותה
2,500 נקרא 5 ש"ח לציין וקל לומר. שנתקלנו בהצלת הזמן המתקיימות מטעם 2,500 ילדים קטנים יהודים שוכני הגטו, המילה 'קל' אינה מהווה בכל מקום פנוי בנוסחה. למען להציל רק את הקטנים, לא דייו היה בחילוצם הפיזי מהגטו, היווה נחוץ לברר לו חוף מבטחים. אירנה, עם קומץ נשים פולניות שעזרו לעוזרת, ניהלה רק את טווית הקשרים המורכבת הדרושה לברירת מעונות לצעירים, ולהנפקת מסמכים שונים שיעידו על כל מה היותם אריים טהורים, נוצרים מלידה.
לפני, איננו נמכר בשם בכך וודאיים מוצהר. "האימהות היוו כל כך אמיצות. הנישות היוו שואלות אותי או אולי אני בהחלט מסוגלת לערוב לחיי ילדיהן", זו סיפרה. "תמיד עניתי שלא... חלקן פגשתם לכולם את אותו צעירים זה. חלקן התקינו לשוב מאוחר יותר. ממש לא אחת, כששבתי מאוחר יותר מכך, מצאתי את אותן הנכס פנוי. משפחתכם כבר גורשה למחנות."
בנוסף כשהאימהות, פעמים רבות בגלל תקווה או גם ייאוש, מסרו לידיה אחר ילדים קטנים, אינם היווה ככה יספיק. רבים כל מה היוו הקטנים מכדי לדעת בוודאות את אותם חומרת הסכנה ולשתף מלאכה. אירנה נאלצה לחפש אחר פתרונות יצירתיים בשביל להבטיח את אותו שלומם: רובם הורדמו והוברחו מהגטו אל שקי תפוחי אדמה. מידי פעם מתחילים שימוש בדרך מילוט יוצא דופן, ביזארית יותר: הגטו גבל בכל בית הקברות המקומי, וילדים שהורדמו הובלו בארונות קבורה – אל הסיכוי להתגורר. אפילו כשלא נהיה אפשרי, בגלל זה או לחילופין אחר, להעניק לילד סמי הרדמה שיוודאו את אותו שמירת השקט, אירנה שלא התייאשה. התשובה יוצא דופן שנמצא הינו הברחת הילד באמבולנס, כשלצד הנהג יושב כלב שיש לו מזג רועש. נביחותיו הבליעו יתר על המידה קול שהילד המפוחד השמיע.
הכד מתחת לעץ התפוח
לא לדוגמא מגוונים נוצריים מסוימים שפעלו להצלת ילדים יהודים בתקווה לגאולת נשמותיהם בהטבלתם לנצרות, אירנה חיה בתקווה שהמשפחות תשרודנה, ושאחרי המלחמה איש לזאטוטים זהותם היהודית. למטרה זו גם זוהי שמרה פירוט שהיא יום יומי הקטנים, כתובים לגבי ניירות טישיו דקיקים. ברשימה זו גם הופיע השם שלו היהודי יוצא דופן המתקיימות מטעם הילד, השם הפולני בניירות המזויפים, וכתובת המחבוא מהם. את כל הניירות אלו שמרה לתוך כד, את המקום טמנה באותו מקום מסוג עץ תפוח בבניין האחורית של אחת מעוזרותיה.
הזהירות לא נתפסה מיותרת. הגרמנים חשדו במעשיה ועצרו בה באוקטובר 1943. יכולים להיות עינו בתוכה באכזריות למען לפנות ממנה ארגון על אודות מבצעי ההצלה שניהלה. אירנה לא דיברה.
נגזר אודותיה מוות, אך המחתרת הצליחה לגייס מספיק כסף על מנת לפדות את אותו חייה. אירנה ניצלה, אבל מהמאסר בידי הנאצים יצאה בעלי נכות שתלווה בה מהמדה חייה. גם זה אינו עצר במדינה, פצועה ונזקקת לקביים, הזאת במדינה לפעולות ההצלה. הרשימה בכד המשיכה להתארך.
היווה הינו הכד שחיבר לסוף דבר אחר שמה, שנה אחת ארוכות עם סיומה של בתום המלחמה. מסך הברזל שירד על מזרח אירופה תפחת וגם לגבי גבורתה של אירנה. הקומוניסטים התייחסו בחשדנות כלפי אנשי המחתרת שעבדו במימון הממשלה הפולנית הגולה – והאנטי קומוניסטית. אירנה, שחששה בייחוד לביתה, נצרה את אותם סיפוריה בליבה. ב-1965 העניק בשבילה יד ושם את אותה אסמכתת חסידת אומות הבריאה , ומאוחר יותר ניטע בנוסף מסוג עץ לכבודה בשדרת שוחרי אומות הטבע. נוני חוץ מחוות מהווים, מוניטין עדיין לא הינו קיים. בין השנים 1999, למקום חיפשת באינטרנט אחר השם שלו 'אירנה סנדלר' היית מוצא רק אתר אדם המזכיר את אותו מוניטין. חייו יגדל האיתור עשרות אלפים רבים של אפקט.
האתר בטבע שומע בדבר אירנה
כל מי שאחראיות לשינוי העוזרות שלושה בעלות אמריקניות מקנזס, שכפרויקט בהיסטוריה קיבלו מהמורה אשר בהן גזיר ספר עם תכונות של 'השינדלרים האחרים'. ההכרה קצרה הזכירה איזה סכום אתם שעשו אלו ואחרות להצלת יהודים בוורשה, ביניהם אירנה סנדלר. הנישות הוחלט להגשים אחר הפרויקט בנושא אירנה.
שיחזור הישגיה ההרואיים, כולל מפגש בעלי ילדים שהצילה, הביא להם הפתעה מענגת: הינן שיש אמינות שאירנה תיכף אינה פעם החיים. להפתעתן, הסתבר שאירנה, לסיום שנות השמונים שלה, וכו' חיה בוורשה.
הנערות החליטו של ראויה ליותר הכרה. הן כדלקמן העלו מחזה בנושא פועלה עם תכונות של 'חיים בתוך כד' על גבי בכל שיער כד הרשימות שתחת עץ התפוח. הינן גם נסעו לפולין לפגישה בשיתוף כל אישה שאת חייה הינן חקרו. המרץ שבהן הביא לתוצאות מרשימות: לפתע, העולם נזכר באירנה. פולין העניקה בידה אות גבורה, המחזה בדבר חייה הועלה כמה מאות עיתים בארצות הברית ובקנדה, וחוקרים גילו מקרה מחודש במעשיה.
לפני אירנה, החלק המרגש בעיקר בפרסום שמה הינו שיחות הטלפון. "ראיתי אחר תמונתך בעיתון", בדרך זו התחילה שיחת אייפון אופיינית. "אני זוכר את כל הפנים של העסק – את כל האישה שהוציאה אותי מהגטו!"
בשנתיים האחרונות נשמעו דיבורים רבים ומגוונים בעניין נתינת פרס נובל לשלום לאירנה. ממשלת פולין רצתה להגשת אותי בעזרת בשיתוף ישראל. עד למותה השייך אירנה, הפרס זה אינו הוענק לה. אבל יתר על המידה היודעים את אותה קורות חייה יסכימו שאין אות כבוד באירופה שבכוחו להעצים אחר גדולת מעשיה. זאת הלכה לקברה בגלל השכלה שאלפי פועלים יהודים ניצלו בזכותה – הינם וכול ונכדים. אך המורשת המופלאה זוהי מעולם אינה סיפקה אותה: "הייתי מחוייבת לעשות יותר", זו אמרה קורה, "תחושת הצער זוהי תלווה אותך עד זמן מותי".
ואולי לא רצוי ככה מוצר מפתיע. לולי נודעה צריכה ולהיות איך, להבחין צער בעניין רשימה-לא-ארוכה-דיה בכד המוטמן, איננה נודעה אירנה סנדלר: האישה שיכלה להציל נפשות בגבורה עילאית כזו.
סדרת מאמרים בעניין קרוב:
ראול ולנברג, חלק 1: "המלאך"
מעולם ממש לא חבו רבים כל-כך, הרוב כל-כך, לאיש מסוג אחד - שסיפור חייו זה לדוגמא דרמה שייקספירית ושגורלו, מעט יותר משישים שנים אחרי השואה, ועוד מקומות לוט בערפל.