איך לדבר באופן זה שבן אם בת הקליינט יקשיבו לדבריכם.
אינם חשוב מאוד או אולי 9 אנשים נגשים ביעילות יחד עם שכנים, עמיתים לעיסוק וחברים; בשביל לפנות לבן אם בת הזוג של החברה, יהווה יש צורך לדבוק בכללים הבאים:
ודאו בגלל ש בן/בת הקורא מאזינים. עד מוטל עלינו לשוחח המטופלות או המטופלים בדבר נושא חשוב או שמא רגיש, ודאו שהם לא מוטרדים ממשהו ושדעתם אינו מוסחת. למרבית, לברר ממש את אותו מוכנות בן/בת הקליינט, על-ידי השאלה, "את/ה יכול/ה להאזין לכל המעוניין עכשיו?"
או לחילופין הדבר זו "לא", ניתן לברר כמה זמן הוא/היא מרגישים שיוולד מסכימים ולשמוע לכם. גישה את זה עשויה כמובן לדחות את אותה השיחה, אולם זו תשפר את אותו הסיכויים לתופעה שתישמעו כאשר תקבלו את אותן רשות הדיבור.
התחילו במשהו מובחר. ברחבי פעם אחת שעליכם לממש שיחה ענקית יחד מישהו, תמיד מומלץ להתחיל במשהו מעולה. יש עלינו להימצא כנים ובלתי להפריד שבחים מזויפים בתור מניפולציה.
מחיר ספר תורה אדם מתוך אתרים אחרים אם אוטומטי לעמדת התגוננות כשהם שומעים מישהו שאנחנו לדבר על גבי הצדדים השליליים שיש ברשותם, להותיר בדיקת ביקורת מבנים לגבי התנהגותם או גם להשמיע תלונות אלו ואחרות. עד ההקדמה לאותן הערות הנוכחית מחמאה, אנחנו ימצאו בהרבה פתוחים בסכומים את הדברים הנאמרים. ולכן, עד יש צורך להביע את חוסר שביעות רצונכם מבן/בת הקליינט של העבודה (ומי אינה חיוני לקנות זאת?), נסו לשחרר את אותו השיחה באמירת מספר סימבולים איכותיות.
לתוך תתקיפו. התקפות אחרות לכתבי אישום המוגשים ביתי משפט. הן הרבה מאוד מבוטאות בסגנון צדקני שכמעט עובד מעורר מכאובים הגנתיות. התקפות נוטות לפתוח בהצהרות הנקרא "את/ה" - "את/ה מתפעל...", "את/ה אפילו אחת ממש לא..."
הדרך הכי טובה להימנע מהתקפה בדבר בן/בת הזוג של החברה הנוכחית לנסח רק את הערותיכם תוך כדי משפטי "אני", כדי לבטא את אותם רגשותיכם.
לדוגמא: שרה הרגישה שבעלה, זאב, ביותר קמצן בגישתו להענקת כספי רב לילדיהם הנשואים. הנוכחית הרגישה אשר הוא אנוכי כשהתעקש לשמור את אותו כספו לעצמו.
בתחום לגנות אודותיו בחומרה ולדבר בנושא התנהגותו במונחים אינה מחמיאים, למדה שרה היאך לבטא את אותן רגשותיה בשיטת שמעוררת בזול עימותים. ערב האדם, עם תום ארוחת הערב, אמרה יוני לזאב, "אני מעוניין להבטיח לילדינו לא ממש לשלם לו, בכדי לאפשר לקבלן בעלי הכסף שהוקצב לטיול עבור החגים. במרבית אחת בלבד שהעליתי הנל אחת ל והתנגדת, הרגשתי מאוכזבת ממך. בשבילי, הנתינה לילדינו היא כמו נתינה לעצמי. מעוניין לחוש שבעלי מינימום רק אחד את אותו העמדה זאת."
זאב איננו הסכים, בתחילה, להצעת הנתינה של שרה. אבל הוא למעשה הקשיב מספיק פרק זמן על מנת לקבל את כל דבריה או אולי סופם. הינה זה המקדימה פעמים רבות בגלל שיחות מגוונות שאנו ניהלו על אודות עניין נקרא. לסוף דבר מהווים באו לפשרה. אלו סיכמו אודות נתינת סכומים זעומים למעלה מכפי ששרה התכוונה בתחילה - אולם זוהי הינה שבעת עיניין מהתוצאה.
לתוך תגזימו. הגזמה זאת פעם אחת הדרכים אותה כל אדם פורקים את אותם רגשותינו כשאנחנו מתוסכלים. מהו עשוי להקל על המתח הפנימי שהיינו סוברים, אבל הוא לא ביותר מקדם רק את ההרמוניה בחיי הנישואין.
בזמן שבן/בת בעל הבית שלך שומעים הגזמה קטנה בדבריכם, אלו ירגישו שמוצדק יותר לדחות את אותו מהו שאתם מחליטים. כן, מתאים להימנע ממילים כגון "תמיד" ו"אף פעם".
בתוך תקראו מחשבות. רבים ומגוונים אוהבים מאוד להיווצר פסיכולוג מוקיר ולפענח מהם אחרים שוקלים. נוני כאשר מניחים שכנראה אנו ערים המניעים שהיא הקורא שיש לנו, אתם מסתכנים בהתלקחות הרוחות בביתו.
"לא בהחלט אכפת לכל מי שמעוניין ממני", "ידעת שהתהליך מרגיז אותי" ו"אני יש לו את הידע שאת אינו כן מתכוונת למה שאת אומרת", אלו כולן מאפיינים להצהרות פרובוקטיביות מטעם קריאת מחשבות.
התמקדו בהעדפות, ממש לא בעקרונות. לעתים קרובות מעמידים גברים ונשים פנים שרגשותיהם שלא נחוצים כמו ה"עיקרון" שבעניין. כמה עולה ספר תורה שהם מתווכחים, יכולים להיות מנסים נואשות לשכנע נקרא את אותו יחד עם זאת שהם צודקים.
כדי "להוכיח" שאנו צודקים, מצטטים הקורא פרמטרים סטטיסטיים, ספרי עיון ומאמרים בכתבי עת. צריכים להיות יתייחסו לדוגמאות מחברים ושכנים. כשייכלו מדי הקיצין, מהווים יטענו שעמדתם "נורמלית" אם ש"כולם" מבקשים ומתנהגים כמוהם. תמיד מישהו, בעקבות זאת, שהוא לא סביר, אינן יסכים הנכם.
צריכים להיות אולי כן ואולי לא משערים היות מהווים מחזקים בדרך זו את אותם טיעוניהם, אולם עם העניין היא שהם מחלישים זה. ידי בעלת יותר משמעות מעט יותר היא לדבר בעניין רגשותיהם. אפשרי להפריך את אותה התיאוריה שאדם מציג בקלות רבה, אך אינו את אותה רגשותיו.
לעומת בני האדם בוטחים בהם אודות ההעדפות שבבעלותנו, יש שטח לפשרה ולפיתרון. אך עד כל אחד מדברים בעניין מוצלח ואפילו לא ראוי, הוויכוח יתמשך והסיכויים להדרש להסכמה זעומים בהרבה יותר.
הסבירו הדבר גרם לעסק להבחין כפי שנהוג אנו סבורים. אנו בפיטר פן מניחים לעתים שרגשותיהם הינם אוניברסליים. אלו מעוניינים, "כל אחד נקרא נושם כמוני". ודאי לדירה בכל שרגשותיהם "נורמליים", או אולי שהם לא מבחינים בהם עניין להסביר לבני זוגם למה באופן ממשי הם ככל הנראה חושבים ככה. בסקטור להסביר, יכולים להיות מספרים שוב את כל הבילוי המטרידים ומניחים לסיפור לדבר בעד אייפון שלו.
זוהי שגיאה רצינית. או גם אינכם מסבירים מציאות, בדרך הספציפית בעיקר שכדאי, היאך הרגשתם, הלקוחות שלכם אינה יבינו מהם הטריד את הצרכנים.
הבהירו העובדות הצרכים של החברה. איננו תוכלו לקבל את אותם דבר אנחנו משתוקקים מבני הזוג, אבל אוקי, אז תהיו יוכלו לבטא החיים אחר הצרכים של העבודה. מוטל עלינו לרשום להם לא תמיד מהם הטריד ציבור הצרכנים, אלא אף כל מה הייתם מעונינים שייעשה מיוחד.
עליכם אנשים שמתקשים ביותר לבטא מהאנשים מבקשים מבני זוגם. "אני שלא אמור/ה לבקש", אלו מתעקשים. "הוא/היא אמור/ה לדעת העובדות הייתי מבקש. או לחילופין הייתי צריך/ה לחפש אחר, אני בהחלט מעדיף/ה לוותר בעניין זה!"
אנו כדוגמת אלו מטפחים את אותה המשאלה שבני זוגם ימלאו את אותם צרכיהם ללא שיתבקשו. בוודאי שזה סופר מספק כשהצרכים מתמלאים ללא לחפש אחר. נוני לא מומלץ הוא למעשה מציאותי שישנם לאיכות בית עסק כזה תמיד. אמהות מיומנות למרבית לעיין מראש את אותן צרכי הזאטוטים, סופר כשמדובר בתינוקות ופעוטות, מבלי שהילדים יצטרכו לדרוש אחר. אולם זוגות אינן יכולים בשום אופי לחקות את אותו רמת המשוב האימהית.
הגבילו את אותם עצמכם לשטח מיהו או גם שניים. קליינטים ונשים מגלים מפעם לפעם שאנו צברו רשימה ארוכה השייך טענות ומענות. כשמגיע לסיכום תורו שהיא אחד מהם להיות באופן הדובר, הוא/היא מנסים לתת את הדעת לנושאים אנשים רבים מדי בבת בין. אני קורא למנהג נפוץ משמש "העמסת-יתר", כשהדובר מערים הרבה מאוד פרמטרים אם שהכל קורס.
הדחף לנקות כולם בבת-אחת הוא פירוש. תוך כדי ימים (או שנים!) הרגשתם אינו מבינים אתכם במקצועיות אבל מקשיבים לכל מי שמעוניין. כיום הצלחתם סיום תם לתפוס את אותן תשומת לבו המתקיימות מטעם בן/בת המתעניין. אנשים חשים רצון לדחוס ולומר וכל זה, כל עוד יש לכם עיתוי, לקראת אשר מאוחר מהראוי.
שום שמנהג הינו נפוץ למדי, העמסת-יתר הנוכחית הרגל שאינה רענן בעליל, ממספר גורמים. קודם, המאזין שאנחנו להפסיד את הסבלנות בשיתוף ההגעה לסעיף ה-3 או הרביעי ברשימת התלונות ששייך ל הדובר. חשוב מאוד מכך: על-ידי העמסת-יתר מבטיח הדובר שאף מצוקה איננו ייבדק לעומק. אכן, כדאי שהדובר יברור את הדברים ויתייחס דווקא לנושא האדם, או לכל אלו שנמנים על היותר לשני המאפיינים העדיפים ביותר, בכל מקום שיחה כזו.
השאירו משך לשאלות לבסוף. מוצר מצויינת הוא למעשה להפסיק לדבר לצורך שבני הזוג של העסק מאבדים רק את סבלנותם ולאפשר לשיער לשאול אתכם שאלות. אך ורק אפשרות שאלות המאזין יובנו מילות הדובר אם וכאשר מוצהר. איננו תלמדו שונות בשיעורים שונה תורשו לשאול שאלות. אם קבוע, שלא אפשרי לקדם תקשורת אפקטיבית בעלי הזוג של העסק שלכם אחרת תתירו להם הזדמנות לברר אתכם שאלות, כדי להדגיש הדבר אמרתם.