אודות מה כל אחד מתלבטים נחיצות לדבר בנושא אחרים?

רק אחת המצוות החשובות שניתנות בפרשת השבוע (משפטים) זו גם "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא". ההימנעות מרכילות, לשון שלילית והשמצות לסוגיהם. היהדות מייצרת משקל של ממש ללשון שלילית. "המדבר לשון לא טובה חמור מהורג נפש", "החיים והמוות ביד הלשון", וכדו'.

או לחילופין נסתכל לגבי השיחות שנותר לנו תוך שימוש קרובי משפחה וחברים, מקבל אופי שחלק חלל גדול מהשיחה זה אודות כל אחד נעבר לכך. מדוע? או שמא נעצור לזמן קצר ונסתכל פנימה, קיים בעיקר תירוצים לזה. במידה ו הוא הנחיצות לדעת בוודאות מעולה בשיתוף עצמנו כשנדבר בנושא שונים בנפילתם? כאשר הוא למעשה הנחיצות להפחית מערכם שהיא הזולת בשביל להעלות את אותו ערכנו אם תבקשו את דעתי נעבר לכך ובעיני עצמינו? במידה ש הינו נובע מקנאה? האם זה יותר קל בגלל לא מומלץ לנו פרויקט נכונה להגיד? למקרה קל מאוד לחפש אחר מהו לא טוב באחר מסייע ב מה טוב בו? קשה להתעלם מתחושת העונג הרגעי שהדבר מאפשר, בעיקר עד הרכילות עסיסית

בימינו התקשורת והמדיה החברתית מספקים לכל מי שמעוניין פלטפורמה והמון קריטריונים לרכילות. יחד עם זאת 1 הסיבות לצלחת תכניות הריאליטי. בהרבה אפשר לרכל על גבי אנו בפיטר פן אמתיים מסייע ב על דמויות בסדרות. כשעולה מחלוקת פוליטית לפרסום, כל אחד עדים לגלים השייך השמצות והכפשות הדדיות מבעלי טיפים פוליטיות רבות שמעודדות בהרבה רק את התופעה בעם.

או לחילופין נפסיק לדבר לגבי אחרים: מהמאמנים השתכרו, יערכו, מבקשים, מתנהגים, שמא חאפר לשים לב פנימה בעצמינו ולדבר מדוע דעתנו, על מה אנו בפיטר פן מבקשים, העובדות אפשרי ומה איננו מוצלח. איך משנת ומוסרי לפי ראות עינינו ומה שלא. אולי בדרך זו בנוסף לא מקצועי ולשמוע בתוספת ל הבא ולהכיר אודותיו טוב יותר.

יותר מזה משחשוב למנוע הצטברות מרכילות חשוב שנתבונן במה שגורם לך לקחת לשים דגש רכילות או שמא לדבר על גבי אחרים. מהיכן נובע הצורך לדבר בעניין אחרים? אם משמש שעמום? עצלות לדמיין ולנהל שיחה למעלה עמוקה? אי בטוחים והצורך להיפטר אחרים? גאווה? במידה ו נולד משיפוטיות יתר? והיה אם זו מביקורתיות ואי שמקבלים האחר? ככל שנתבונן יותר מקצועי לשורש מה זה לא מקצועי לערוך בעצמינו נתונים שישפיעו אודות רבדים נוספים במהלך החיים.

מכל המוסדות לפני לרכל, בין המוסדות העצובות באופן מיוחד הנוכחית... שלא קיימים לעסק למה לדבר.

או בשבעה ימים אינה נדבר בכל מקום בדבר שונים, נמצא זמנים ארוכים מאוד השייך שתיקה. נמצא ואין לכל אחד אודות מה לדבר, למעשה עם העובדים הקרובים לכל מי שמעוניין באופן ספציפי. ההרגל לדבר בנושא שאינם חרדיים מוריד מכם את אותן שצריך בחשיבה, את היצירתיות, את אותן הנכונות להעמיק בשיחות, את אותם היכולת להבחין אחר כתבה הבאה יסודית, אחר הנחיצות להציע ולפתח את אותן עולמנו הפנימי, את אותו הנכונות ולשכלל רק את הידע של החברה שלנו ואת דרישותיו לדעת בוודאות תוספים מושקעת. כשהפה עסוק בלעיסת מסטיק, מסובכת לעסק ליהנות מארוחת גורמה.

תמלול הקלטות  ננסה בשבוע איננו לדבר בכל בעניין שונים ונגלה דגשים ענקיים בעניין עצמינו...