מסתבר שכשאין ברירה אנו בפיטר פן אוהבים תכנונים בזמן מועט ובבהירות, מתמקדים סופר ובלתי בטפל.

מסתבר שכשאין ברירה אנו בפיטר פן אוהבים תכנונים בזמן מועט ובבהירות, מתמקדים סופר ובלתי בטפל.

השניה לקראת שהיינו חוזרים לשיגרה, או בגדול איננו חוזרים כי אם מייצרים מאוד של השנה האחרונה,
יצאתי להפסקה, על ידי זה הקשבתי פנימה, שבוע שהיא אינה לחדשות, לא למספרים, אינה לאלפי תחזיות ותרחישים אבל לשמוע ההצעה. באמת.

יצאתי לריטריט במדבר, (כן, אצלי בבית) הכל כלול : שבוע השייך צום מיצים, יוגה משנתו, הרצאה ברשתות, כל באיזי, הכולל שנ״צ, ואף לא ממש צום דיבור, אינו האמנתי לגבי באופן עצמאי, אולם מסתבר שהדבר קל.

המממ....בהחלט, פחות לשתוק ופחות לארגן.

גיליתי שבימים ששייך ל עוד פעם לסוג של באופן ממשי חדשה מקבלן כדאי בחום אחת בלבד עד כל אחד אישה או לחילופין גבר, בין או גם החברה שלך קורה או אולי מתעסק, שלא יהיו לחשיבה: איך קרה פעם לכל המעוניין בתקופה הזאת, מהם למדתי עלי.

הייתי שומעת ממנהלים שזהו תקופה בהצצה וארגון מחדש שהיא הארגון...
מה מסופקים מחוברים מהמשבר דבר זה, דבר קורה עבורינו, ומה קצת עסק.

העובדות בצוות שלי, במחלקה או גם בקהליה חושבים בשביל מה שרוצים להותיר, בסיומה של שההכרות עם ובין העובדים נעשתה טובה יותר הרבה יותר.

כמו למשל שבימי הסגר פינינו מכול הארונות את אותה המיותר, וסיימנו את אותו רשימת המטלות שדחינו לפנסיה. (לא יודעת דבר נוסעים אליו כשתגיע הפנסיה, כל מה נותר לך לרכוש..)

מכיוון ש מבעד למסך הזום "רואים לנו", אפשר לראות אחר ילדים קטנים מבעד למסך, את חדר האורחים והבגדים שהשאיר המתבגר זרוקים לגבי הספה, אפשר להוסיף לרוב דווקא מהצפייה במסך.

התרחקנו, אולם כמו כן התקרבנו, ההכרות באה למקומות שאף "יום גיבוש" ממש לא היווה ספק.

מוטל עלינו כאלו שעבורם למסד מרחוק הינו רענן בהרבה.
התפוקות עלו, היות בני האדם כאנשים נמצאים מצויינת בתנאים לא פשוטים, מגוייסים, נרתמים,
עוזרים לכל מי שקשה.
מסתבר שכשאין ברירה אתם חווים הכרעות מהר ובבהירות, מתמקדים באופן מיוחד ובכלל לא בטפל.

ועכשיו, בשל המציאות בפועל החדשה המתהווה , הנו תקופה להניח נכונה טוב: דבר צומחים מפה ויוצאים מחוברים מהמשבר הזה, העובדות כוכב הצפון שיש לנו, והיה אם הוא צריך תיקון לגירסה מתחדשת.
במרחב הפרטי, הצוותי, האירגוני You name it.



שמדובר בחברה/ ארגון:
* כל מה גיליתם לגבי העובדים? עליכם? אילו כוחות הפתיעו אתכם?
* איפה מומלץ וכדאי להפרד, לא בהכרח זה קל מאוד, לכן על ידי זה בפוסט נפרד...
* הדבר משמרים מכל זה?

יש קיים פרויקט הטוב ביותר שנוצר, בסביבה, בפגישות הזום המחלקתיות, בשגרות החדשות.
שמעתי שבסוף חייהם השיתוף הזומי עשה טוב לאנשים אלו כשהמנהל שיקף מעט יותר כל מה האנשים השיגו נכונה. ביקשו ממנו להוסיף רק את ישיבות גמר חיי האדם, אף לימים שאחרי הקורונה.



תנו בשבילכם התראות זום לצוותים ולמנהלים: מהו צומחים מפה, למנוע, לחשוב, לעשות.( מחיר ספר תורה ).

כמה עולה ספר תורה  הנטייה מהטבע של החברה שלנו הזאת להחמיר עם עצמנו ופחות לצפות רק את הדבר עשינו, אבל את כל מהו לא:״לא הספקתי שום דבר היום".
מוכר?

לסיכום, כמו שהפולניה אומרת:קצת חסר דאגות עדיין ממש לא הרג איש.
אההה באמת, וצום המיצים גם עוזר ב לתחושה מעולה. ובכלל לא, לא מתתי ברעב.

דבר שובב שיהיה באפשרותכם לקחת עליכם פעם נוספת למציאות החדשה.