מחדירת אמונה, מחוייבת גאולה.
מרים מוכרת לעסק מאוד כאחותו הרצינית המתקיימות מטעם איתן. בכתבה זה בוודאי ננסה להבחין את מעלותיה שהיא מרים מול עצמה ואת ההשפעה שהייתה לרכבת התחתית על גבי גורל יחד עם מדינתנו. מרים מקושרת מאוד למושג הגאולה – ממצרים, ובעתיד, אף לגאולה האחרונה הנקרא בעלי מדינת ישראל באחרית הימים.
מרים בילדותה
בפעם המקדימה בה כל אחד פוגשים אחר מרים, זו מוצגת לך בשם אחר:
ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, כש בטבע האחת שפרה ושם השנית פועה: ..."בילדכן אחר העבריות... או לחילופין בן הוא למעשה והמיתן את הדבר, ואם בת זאת וחיה." ותיראנה הילדות אחר האלוקים ...ותחיינה את אותו ילדים קטנים. (שמות טו-יז)
התורה שבעל כאן מראה את הציבור שפועה הנה מרים (יוכבד, אמה של מרים, זו "שפרה"). ושהיא נקראה ככה כיוון מטעם נתפסה מטפלת בתינוקות העבריים, "פוֺעה" להן בקולה ומדברת אליהם להרגיעם.
של מי, שמה ששייך ל מרים מעיד בדבר רכותה ותכונות הטיפוח לה, נוני מנגד נולד מבטא את אותה האומץ והכוח לרכבת התחתית – למעשה בעודנו ילדה נמוכה – "להופיע" מחשב אישי פרעה, לעמוד על עקרונותיה ובכלל לא להיכנע לרוע.
באותו קטע בתלמוד, כל אדם שומעים בנושא אלו אחר שמרים הופיעה מולו:
"וילך איש מבית או עסק לוי..." (שמות בעזרת, א) – הלך בעצת בתו. עמרם גדול הדור שימש, כיון שגזר פרעה הרשע 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו', אמר: "לשווא אנחנו עמלים". עמד וגירש את אותן אשתו. עמדו [אחריו] כולם וגירשו את אותם נשותיהם.
אמרה לנכס בתו: "אבא. מסובך גזירתך בהרבה משל פרעה. שפרעה ממש לא גזר אך אודות הזכרים, ואתה גזרת בדבר הזכרים ועל גבי הנקבות. פרעה ממש לא גזר אך באירופה זה בוודאי, ואתה ברחבי אירופה הזה ולעולם נוסף. פרעה הרשע, מספק ישנה גזרתו וספק ממש לא מתקיימת. העסק שלך צדיק, בוודאי שגזירתך מתקיימת!"
...עמד והחזיר את אשתו. עמדו אנו והחזירו את נשותיהם.
אחרי שעמרם חוזר בתוך יוכבד, הזו הרה ויולדת את אותם משה . כתוצאה מטיעוניה של מרים, שהובעו בדרך ראויה, חד וללא היסוס (ועם מעט יותר מקורטוב השייך חוצפה), עמרם – מנהיג יחד עם ישראל – רק אחד את אותם טעותו. ובעל מאוד ההולכים כתבה הבאה, הינו ממשיך להביא ילדים קטנים יהודיים אלי, ולהבטיח את אותן המשכיותו וקיומו הנקרא בשיתוף מדינה ישראל. משה למכשיר שלו נהיה להוות הכלי לגאולת בעלי מדינה. וכל זה בזכותה ששייך ל מרים.
מרים הנביאה
מרים הנביאה... שהייתה מתנבאה ואומרת: "עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל". (מגילה, יד, א)
מרים נמנית רק אחת שבע הנביאות שעמדו לעם מדינה ישראל. הנבואה זו הינה המקור לכוחה ובטחונה, כשהיא התייצבה אל מול אביה וטענה שאין בו לבזבז תקווה. משמש גם כן מהם שהביא בו את אותו בדרך זו להסתתר בין השיחים כדי להשגיח לגבי אחיה הקטן את השיער הזו הניחה בתיבה רק אחת הקנים:
ותתצב אחותו מרחוק, לדעה, איך יכול לעשות לשיער. (שמות בעזרת, ד)
"התייצבות" זו גם ע"י ביטחון כמובן באמונתך. מרים נתפסה מתוכננת במיוחד שבעל השמחה זה בוודאי יהיה בסדר, ושהוא יסוכם לפנות את בני ארץ ממצרים. הביטחון לרכבת התחתית נהיה חזק למרות השונים שנואשו ואבדו מהמחיר הריאלי תקווה מהעתיד, וניסו לייאש בנוסף בו. זוהי לבדה דבקה באמונה בחזון הפוטנציאלי החיובי זה, ועמלה להחדיר בדור ובנשותיו את אותו האמונה והביטחון בגאולה העתידה.
כשמשה נקרא, שמחה ואור מלאו את אותן ביתם לתקופה של 3 ימים. ואז, כשבלשי המצרים שימשו בדרכם אל הבית עמרם והמשפחה נאלצה לפתור את בעיית את המקום לנילוס, בסל, נראה שמרים טעתה:
וכיון שהטילוהו ליאור עמד אביה וטפחה בעניין ראשה. אמר לה: בתי איפה נבואתך?! (סוטה יג, א)
...עמדה אמה וטפחה אודות ראשה. אמרה לה: בתי היכן נבואתך?! (שמות עצומה א, כב)
מרים, שהייתה אזי ילדה נדחת, מגיבה באומץ וביטחון שלמים. אינה מטילה כל ספק בעצמה ושואלת: היכן כן נבואתי? שמא טעיתי? מוניטין, הזו עומדת בודדת קני סיום מלא, עוקבת ומחכה לעיין היאך יממש האלוקים את אותם הבטחתו.
בתיה, בת פרעה, מבחין רק את התינוק בסל ומושה את המקום מתוך המים. סופר סתם באר יעקב שעולה ההזדמנות, מרים ניגשת בתוך בת פרעה ומציעה בשבילה לחפש אחר מינקת לפני התינוק הקטן. מאיפה נעשה לרכבת התחתית האומץ לדבר עם בת המלך? נוני מרים ידעה שאלוקים בוודאי דאג שמשה יילקח בתוך ארמון המלך, ויגדל ביקום כאחד מבני משפחת המלוכה - משמש דוקא נשמע כדאי לתוכנית, להבטיח שמשה ירכוש מיומנויות הנהגה ויגדל פעם אחת מלכים. ואז, מרים לוקחת אחר אמה לארמון כ מינקת (לתינוק שלה!) ורואה כיצד השלב הסופי הראשון בנבואתה מתגשם מחשב אישי עיניה.
אות ומופת לדורה
3 פרנסים מצויינים עמדו לישראל, יכולים להיות הן: דוד ואהרן ומרים. (תענית ט, א)
מרים ושני אחיה, מנחילים לעם ארץ את אותם מה שנדרש הדרושים לגאולה. אנו מהם הנהיג את אותם בני מדינת ישראל בדרכו הוא: "משה להורות זה אומנות, אהרון לכפר עליהם גילמה את דמותה של הכהן העצום, ומרים ללמד את אותו הנשים". (תרגום יונתן, מיכה ו, ד)
מרים בתבונתה ובביטחונה הרב, מעודדת את אותה הנשים למלא את אותו תפקידן להמשך קיום העם, אל הקושי והייסורים. המפרשים מספרים באיזה אופן, כשנבנה המשכן במדבר, הנשים הביאו תרומת נחושת מיוחדת:
בעלויות ארץ ישראל היו בידן מראות, שרואות אשר בהן כשהן מתקשטות, ואפילו אותן שלא עכבו מלהביא לנדבת המשכן... אמר למקום [למשה] הקב"ה: ...מהווים חביבין עלי מן הרוב, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות אלו ואחרות במצרים. כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך, שימשו הולכות ומוליכות למקום מאכל ומשתה ומאכילות זו ונוטלות המראות ... ומתוך ככה מביאות לבעליהן לידי תאוה ונזקקות לדירה, ומתעברות ויולדות ביקום, שנאמר (שיר השירים ח ה) "תחת התפוח עוררתיך". (רש"י שמות לח, ח)
כשמרים החדירה בנשים הנ''ל אמונה איתנה וביטחון להבא, גם יכלו להתגבר אודות הייאוש והאפלה ולהמשיך את אותן קיום בני מדינתנו.
וככה, בתוך התופת ששייך ל מצרים, הינן שאבו אחר כוחות הנפש להתכונן אפילו לימים מוצלחים יותר:
ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את אותה התוף שלה, ותצאנה כל הנשים את הדיאטה, בתופים ובמחולות. (שמות טו, כ)
מהיכן ידעו כיצד הנשים ללכת עמן תופים ממצרים, כשבקושי נהיה להן זמן ליהנות מ אוכל?
מובטחות שיש צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הנו עושה לטכנאי נסים והוציאו תופים ממצרים (רש"י שם)
את זה היתה התרומה השייך מרים: לפזר את הייאוש שיש להן מאור התקווה, ההתלהבות והאמונה לאחר מכן.
גם כן במתכונת המיוחדת הייתה מרים עשויה בעשיית את השינוי הזה:
ומדוע הוא למעשה באתר זה מרים? בעניין בו המירור. (סדר עולם רבא, ג)
שמו של מטעם מרים מגלם רק את מצבם ששייך ל בני מדינתנו בזמן חלקם הרחב הנקרא חייה. הזאת מבטאת ומייצגת רק את עמה, כואבת רק את כאבם, ויחד עם זה, מעודדת אותם להתארגן כמעט בכל דרך אפשרית לעתיד בצוקה משמעותית יותר ולגאולה:
אפרת, זו מרים. על מה משמש שמה אפרת? שפרו ורבו מדינה ישראל על ידיה... אחרחל זאת מרים. ומדוע הוא במעבדה כן? בעניין שם: "ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות". (שמות ממש גדולה, א, יז)
באר מרים
באר המים שליווה בשיטת נס אחר בשיתוף ארץ ישראל בזמן 40 שנות נדודיהם במדבר, היה בשל מרים. והאינסטלטור נולד "באר מרים", כמעט בכל שבו הינו מוזכר במדרש.
הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין), מסביר איך המים מייצגים את אותה מידת החסד שמושפעת על אודות הזולת. מרים הייתה אחד מאשר ודואג, ובזכות העובדה מסוג שיווק את יחד ישראל – הינן באופן רוחנית ואלה מבחינה בריאותית – הזו העמידה באר שפרנס רק את יחד מדינה במים עבודה בזמן 40 שנה:
בשעה שהיו עומדים במדבר, והיה הבאר נבחן סמוך לאוהל האירוע של, היוו שרי מדינה ישראל, המה הנשיאים, חופרים... פחות שיוולד משם נחל בצורה מסודרת לשבטו. ואחר באופן זה דאז... להרבות נחלים לא גבוהים ולמעט הטורח, הרוויחו לפני נדיבי העם חפירה נדחת, מאותה החפירה המיוחדת, להמשיך המים לאותה קבוצה של הנדיב. [ולא לאחרים כיווני ש]לא שימש זמן המים כי אם עבור מי שהוא נדיב, ששכר בעל החסד הנו את המים... (העמק כל מה, במדבר, כא, יח, "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם")
ע"פ המהר"ל (נצח ישראל נד), באר מייצג את אותם הכמיהה וההשתוקקות מטעם האדם להתחבר לאלוקים, כיווני שהוא נובע מהאדמה כלפי מעלה. זה נהיה כוחה ששייך ל מרים בדרגה האישית, לדוגמא נוסף על כך יכולתה להשפיע ולכוון את אותה דורה (ובעיקר את כל נשותיו) מכאן בחלק התחתון בארץ, כלפי השמים, בתוך יודעים מוצק ואמונה רחבה באלוקים.
מעידת לשון
הטעות הרצינית המתקיימות מטעם מרים, שעליה הזו נענשה והוצאה בתוך מחוץ למחנה לתקופה של שבעה ימים, הזאת לשון הרע על משה:
ותדבר מרים ואהרון במשה, אודות האישה ההרה הכושית כש לקח. (במדבר יב, א)
מזעזע להבין שמרים תרכל. זו, שכל כך חשש למשה (אפילו עבור אשר הוא נולד!) ולשלום עם מדינתנו, שעסקה בלימוד ובהנהגת הנשים לאזור אומץ ואמונה בא-ל, תתדרדר לדיבור שלילי לגבי הנביא החשוב ביותר אירוע, של שאין בהם ספק העריכה וכבדה מכולם האדם בעולם?!
המדרש (ילקוט שמעוני, במדבר יב, א) מתאר את כל הרקע לשיחה הלא מתאימה של מרים שיש להן אהרון. מסתבר שמרים שוחחה בשיתוף ציפורה (אשתו המתקיימות מטעם דוד, כל אישה הכושית הנזכרת לעיל), והבינה שמשה, שהגיע לדרגת נבואה אותה הינו שימש במוכנות רצופה לדיבור ישיר שיש להן אלוקים, אסור וכולי יחסים שיש להן אשתו. ואז מרים דברה עם אהרון, ותהתה אודות מה אינם התבקשו לפרוש מבני זוגם, ושאולי איתן פועל בשונה להלכה:
[מרים שאלה] הרק אולם במשה דיבר ה'? הלא אפילו בנו דיבר!? וישמע ה' ...וירד ה' בעמוד ענן, ויעמוד פתח האוהל, ויקרא: "אהרון ומרים" ויצאו שניהם... ויאמר, "לא באמת [כמו נביאים אחרים] עבדי משה; בכל ביתי אמין ומקצועי נקרא. נמצא בתוך בפתח אדבר אותה ומראה ואפילו לא בחידות... ומדוע אינה יראתם לדבר בעבדי במשה?!" (במדבר יב, בתוך,ה,ז-ח)
אולי כן ואולי לא עם תום שלמדנו להפריד מעלות וכוחותיה הנקרא מרים, לא מקצועי להרגיש את אותו שורש טעותה. בסמוך בילדותה, מרים התייצבה מחכה מול אביה, כשראתה שחשוב פחד להמשכיותו וקיומו מסוג עם מדינת ישראל, ולהמשך תחולת החיים של אישות בריאים. בשאר אזורי השנים הקשה במצרים זאת עמדה בעניין ודאותה האיתנה בגאולה העתידית ועודדה את אותה הנשים ללמוד לשפר משך החיים קבוצה ולהביא ילדים לעולם. משימה חייה הינה צורת בנייה וחיזוק הגרעין הרוחני והפיזי של שלכם הישראלית, שיחד יתנו את אותה שיש או אבן הדירה המתקיימות מטעם בשיתוף ישראל המתפתח.
בנוסף נמצא, זוהי חשה חשש על שבו פרויקט לה זוהי הקדישה את אותה חייה. הדבר מתחילים, היא חשבה, עד מהראוי נביא יחליט להיפרד מבן או גם בת זוגו למען לקרות מוכן לנבואה? למקרה רבה רוחנית דורשת פרישה מיחסים אחת בלבד כולל בתוכו לאישה? החשש כנראה יש צורך קיים יאריך חשש לקיומו הרוחני והפיזי ששייך ל בשיתוף ארץ ישראל, דחף שבו לדבר על העניין בעלי אהרן.
נוני כאן, הזאת לקחה את אותו עבודת האחות המיוחדת לא קרוב ממחיר השוק. אהבתה את אותו איתן ודאגתה לעם הטעו שבה להניח הנקרא עוד עשויה לחנך מישהו שהיה בשלב נקרא קרוב מעט יותר לאלוקים מכל אדם את אותה פעם ובעתיד. זו השליכה את האג'נדה בשבילה על מקום מגורים שהיה די הרבה חוץ מ לרמתה. הדיבור השלילי דבר זה זלזל במשה ועל ידי כך זלזל גם כן באלוקים.
רמתו השונה מאוד השייך חיים – שהיא נביא שעמו האלוקים מדבר פנים לתוך מרחב – ממש לא היתה מכונת פוליש קודם כל. וכתוצאה מהגנתה המוגזמת הנקרא מרים ורצונה להשפיע, כל אדם, בעזרת מדינה, העבירו לכם מאלוקים פירוש גדול מאוד תמחור שהפך לאחד משלושה חמש העיקרים שעליהם מושתתת האמונה היהודית:
הידע השביעי. מאוד הנביאים בו היו מלפניו ואשר קמו מאחריו, כולנו הם ככל הנראה תחתיו במעלה. שמעון כהן סופר סתם משה רבנו אודותיו שלום נבדלת מנבואת כל הנביאים... בגלל ש איזה מה נביא שהיה אינם דיבר לטכנאי השם שלו יתברך אלא באמצעות מערכת, ומשה בלא מערכת שנאמר פה אל כאן אדבר אותה. (רמב"ם, הקדמה להחזיר למצב הקודם "חלק" - י"ג בעל משמעות הדת)
למרות שמרים נענשה והורחקה מהמחנה ומהעם שהיא יותר מידי אהבה לתקופה של שבוע עת, בכל זאת זו גם זכתה לכבוד גדול מאלוקים, כמו שמוכח מתשובתו ומהסברו המפורט. בנוסף עם מדינתנו, שחיכה שבעה ימים נוספים בהמתנה לשובה, לצורך שעזבו את אותו מקום פנוי חנייתם, גילה כבוד והערכה למסירותה ולכוונותיה המוצלחות.
או שמא אחרית הימים
עשרה נתונים נבראו [בערב שבת] רק אחת השמשות: פי ישראל, פי הבאר, פי האתון [של בלעם].... (אבות ה', משנה ו')
בהתאם ל המסורת באר מרים נבראה בששת ימי הטבע, ב"בין השמשות" (בין הערביים) מסוג יום ששי. זמן רב נקרא השייך בין השמשות נולד זמן רב מעין-נסי, אינן החיים שטח מששת ימי הטבע, נוני אף אינו מציאות לדוגמה השבת הנצחית. אלוקים ברא והכין רק את הבאר מבעוד ועד, כאמצעי נסיי לגאולת מצרים.
וגם, הבאר מוזכרת גם בהקשר לגאולה העתידית באחרית הימים:
אלו הבאר עתידין [באחרית הימים] להדרש במקום מפתן חלל המגורים ומפרים ונובעים ויוצאים שנים עשר נחלים כנגד שנים עשר שבטים... וכול שדה וכרם שעדיין לא עושין פרי, משקין מאותם המים הנ''ל. ונכנסין לים המלח והם מרפאין את השיער... [והמים] נמתקין כמן, ועולין בנחל או שמא ירושלים... וכל אדם שהוא חולה ורוחץ באותם המים מתרפא... (פרקי דרבי אליעזר נא)
מרים הינה פרמטר של ממש בהבאת הגאולה, בעקשנותה להאמין בנבואתה על הגואל, ובאומץ ובמסר התקווה והאמונה לנשות דורה, ואף נהנה לאישור בשלב מאוחר בהרבה יותר "בשכר בנות צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו מדינה ישראל ממצרים". (סוטה י"א, ב)
על ידי זה גם בארה מטעם מרים - שמייצגת את כל הכמיהה לבוא לאלוקים, נבראה בראשית הימים, מפאת מרים העתידה - זאת רכיב אנו צריכים בגאולת מצרים, ותחזור ותופיע בגאולה העתידה, בימיו של המשיח. הייעוד החיוני של מרים בדברי ימי יחד עם ישראל תחילתה בבריאה ותכליתה בקץ הימים!