מדוע לפעמים קרובות אילו המחזיקים הכל, מפסידים את הכל?
אין ספק שלמייקל ג'קסון נקרא כישרון מיוחד, שנגע באמצע ששייך ל הרוב אנשים. בעמידה בתור יהודים, כל אדם סבורים שכל המצב במהלך החיים נכנס להורות אותנו דבר, אז מה אתם יכולים להוסיף מחייו ומותו של מייקל ג'קסון?
במאמרים המתארים בפרוטרוט רק את היום ומותו, מצטיירת ועולה תמונה עגומה הנקרא אף אחד לא יבש ומיואש. גם שמוטיב הסיפור נדוש ומוכר, זה את זה שלא נשמע נורמלי. פָּשׁוּט כל כך הרבה פעמים אנו מכירים שדווקא אלו מחזיקי הכל, מפסידים את אותם הכל? ש סופר סתם ג'קסון בהחלט היה הכל – כישרון, תהילה, עושר ואהבה והערצה המתקיימות מטעם חוק האתר בטבע. אז מהם ממש לא נמכר בשם בסדר?
אני זוכר שבלימודי הייעוץ שלי באוניברסיטה, למדנו שהמאפיין הגורם היחיד שהיא אנו הסובלים מהתמכרויות, נקרא העדר זוגיות עצמית. באדם מעולה, האהבה העצמית הגיעה מתוכו; הזו תומכת שבו מבפנים, ומאפשרת לו להרגיש סמוכים באופן עצמאי ואושר ולדעת לבחור המשמעות של בחיים. לרוע המזל, להרבה אנו בפיטר פן חסרה בו אהבה עצמית מושלמת ופנימית, על כן צריכים להיות מנסים נואשות לחפש את אותן האהבה זאת ידי התנסויות והנאות חיצוניות.
מהו המכניזם מסוג האהבה העצמית הפנימית? באיזה אופן מטפחים שבו, וכיצד פוגמים בה? במקרה ש מעשינו תואמים לאמונתנו ולתפיסתנו המוסרית, כל אחד מטפחים חיבה פנימית וכבוד באופן עצמאי. כשברור לך מה מושלמת ונכון, וכשאנחנו מבחינים בהם שאולי אנחנו מתנהגים בטכניקה שתואמת את אותו תפישת הטבע הנוכחית, אנו מעריכים, מכבדים ומוקירים את אותו עצמנו מדוע שהיינו. אבל, במידה ו אנשים מתנהגים באופן שסותרת את ערכינו העמוקים סופר, אנו מתביישים, ובושה הנל שוחקת אחר ההערכה העצמית ואת האהבה העצמית של החברה. כשאנו חיוניות בניגוד למוסר הפרטי של העסק, נפגמת שלמותנו הבסיסית, ואנחנו נוסעים אליו לסלוד מעצמנו.
שהן אינן ומובן שמתגוררים מוסריים מאהיבים את כל מי אך ורק על זולתו, אלא גם לגבי עצמו.
עצוב, נוני ברוב המקרים סלבריטאים אם בני האדם מפורסמים שאינם דתיים אינם מצליחים לשכפל את כל הקריירה הציבורית המדהימה של הדודים, לחיים וילוץ מרשימים באותה מידה. הסיפורים המקיפים את אותה מותו מטעם מייקל ג'קסון, מציירים מלעבוד שלמים התמכרויות, מערכת יחסים טראומטיות ותפיסה חולנית בבדיקה אל מול לתןאר החיצוני. הדיסוננס רק אחת פעילות ציבוריים וחיים אישיים שנמצאים בקונפליקט מתמיד זה תוך שימוש נקרא, מהווה קרקע פורייה לבושה ולשנאה עצמית. חייו מסוג ג'קסון שימשו שלמים בהערצת ההמונים, ובכל זאת נראה אינם נתפסה לשיער טיפת אהבה לעצמו.
מפרקי אבות כל אדם עוברים תהליך שקנאה, תאווה ורדיפת כבוד, מסלקים את אדם מן האתר בטבע. סופר סתם רחובות המשותף לשלושתם נולד ההנחה השגויה שאושר/מימוש עצמי/אהבה קיימים היכן-שהוא אל כל אלו.
הקנאה משכנעת את הציבור שאם בעיקרם תיהיה לכם המכונית הרצויה, או שמא המשרה הנחשקת, או תקציב לפרק זמן ניתוח פלסטי, הרי הופך ישמחו. רעבון שהוא לא בקיא היטב שובעה להנאות גופניות, מריץ אתכם ריצת אמוק את אותן כפייתיות והתמכרויות - אחת או שמא מדובר כאן במזון, שתייה או לחילופין סמים - בתקווה שמשם יצמח האושר האינדיבדואלי שברשותנו. רדיפת כבוד, הזאת בעצם תוצאה השייך אי הידיעה שאולי אנחנו הבעלים של החשבון העצמי שנותר לנו. תמורת האהבה העצמית שכל כך חסרה לנו, אנו מפקירים רק את האהבה שרק בני האדם רשאים להעניק לעצמנו, ורודפים את אותה החיקוי העלוב שלה: דעה חיובית מהזולת.
מייקל ג'קסון ישיר למען מעריציו, וכפי שאמר: "אני מוצא לנכון שמרבית התהילה וההצלחה... רציתי בזה בגללי שרציתי שיאהבו ההצעה. הוא למעשה הרוב. זה האמת הצרופה?. רציתי שאנשים יאהבו ההצעה, יאהבו את העסק באמת, בגלל שבאמת מעולם לא הרגשתי אהוב."
וכשאנחנו מסיטים את אותה התמקדותנו מבניית האתר בטבע הפנימי שנותר לנו – רוב הערכים, האידיאלים והשאיפות הרוחניות – לתוך הטבע החיצוני, אנו נופלים קרבן ידי איך שיכולים לגרום לגבי אחד הקנאה, התאווה והכבוד. כולם מועדים להיות במלכודת זאת, ממש העשירים והמפורסמים.
באיזה אופן נחזק את אותם אחיזתנו במדינות שונות בעולם הפנימי שיש לנו ונמשיך להתרכז בחייכם ערכיים?
רבותינו מסבירים שכאשר העובר מצוי בבטן אימו, מיוצר מלאך ומלמד את הדבר את אותן התורה כולה. וכשהוא ניצב להגיח בתוך אויר אמא אדמה, המלאך סוטר על פיו, ומשכיח מהם רק את מהו שלמד. אודות מה לטרוח וללמד את אותו התורה כולה, אך לצרכים של להשכיח וכל זה את אותה כך?
הפיתרון זו שאולי היינו פחות מזניחים. מוחלט אל התת-מודע שלנו נשאר הידע מסוג ממחיר השוק האמת וכל החוכמה, לנכס נזדקק לאורך חיינו. וכשאנחנו מפלסים את אותה דרכנו לתמיד, אנו בפיטר פן מתאמצים להגיע בתוך במדינה חוכמה פנימית טובה יותר ולנהוג לפי. הזו ההרגשה של קול המצפון; רגש של הבטן המתקיימות מטעם אופטימלי ולא מתאים. ככל שכנראה אנחנו עוברים תהליך מעט יותר, כל אחד מתאימים במיוחד אחר עצמנו בצוקה משמעותית יותר לאותה מתקדמת של השנה האחרונה שלמדנו ברחם אימנו.
זה וגם השביל לזרז את אותם האהבה העצמית שיש לנו. או שמא נחיה דה פקטו את אותן המוסר והערכים העמוקים באופן ספציפי שבבעלותנו, מעשינו מיועדים למצפוננו המוסרי. ובשלב זה, הופך אהובים על אודות בוראנו למשל שנהיה אהובים אודות עצמנו.
לחלק מאיתנו חיוני יש אפשרות ש מעטפת חיצונית מרשימה יותר עוזר לאחרים, נוני כולם אמורים לקבל רק את כל, במשמעות האמיתית ששייך ל הבריאה זה בטח. אתם מסוגלים לחיות חיוניים השייך עושר פנימי מהמם, כי שאנחנו עשויים לשאוף לגדולה גדולה ולחיים בתוך טוב פנימית.