מעשה ב-2 אחיות.

מעשה ב-2 אחיות.

רחל ולאה העוזרות שני האמהות בעת האחרונה שהיא יחד עם מדינת ישראל. הנישות הללו שיחד עם בעלן יעקב, מייצגות אחר המשתמשים המלוכדת שאף אחד מבניה איננו נעקר והפך לעם את אותה. ממחיר השוק בניהם הפכו לשבטי מדינה, משפחתכם היהודית הראשונית. החרטום שיעקב היה נשוי בגדול לשתי נשים שונות, שני הנשים/שפחות זילפה ובלהה, זה שנים עשר הבנים נחשבים לצאצאיהן הרוחניים השייך רחל ולאה.

שני המאמרים הבאים יעברו 1 לאה לרחל ויתארו את אותן האישיות שבהן, את מעלותיהן וחולשותיהן. משום שחייהן כל משולבים נולד בזה, כפי שנהוג שרחל אמרה בבדיקה אל מול אליו נפתלי: "נפתולי אלוקים נפתלתי יחד אחותי" (בראשית ל',ח'), ולמערכת היחסים הסימביוטית שבהן נודעה השפעה מתמשכת בעניין צמיחתן והתפתחותן כאמהות ששייך ל עמנו.

יעקב – מדינה, איש גדול פנימיות
במתכונת  הבסיסית, אנחנו בטוחים שאברהם אבינו מייצג את אותה שורש החסד ושאשתו יוני, שמייצגת גבורה – צדק שופע, השלימה את השיער. בנם יצחק, דמה לשרה בכוחו הפנימי ובנכונותו לעלות כקרבן, ומסיבה זו הינו כדאי אחר רבקה בעזרת תחושת החסד והנתינה המפותחת בידה. יעקב, הבא שבאבות, נהיה תערובת צרוף ומזוכך של חסד וגבורה, שיצר את מידת ה-אמת והשלמות ההרמונית. בצורה נכונה היא היכולת שישנם את הדברים מכול בגלל, לא רק  מפרספקטיבה המתקיימות מטעם חסד ורחמים, ולא רק מההבטים מסוג צדק ודין אמין.

התכונה העיקרית השייך יעקב זו ענקיות ארצית, והאינסטלטור הצליח להשביח את אותו המידה זאת בעזרת רחל, בת זוגו המאזנת.

במרבית אופן, אחרי מאבקו השייך יעקב במלאך, כוחו הרוחני של עשיו, התגלה התפקיד של הנוטריון הבא הנקרא יעקב. הרי אתם יכולים ליעקב שבו נוסף, מדינה. ביקום נקרא מייצג שלטון רוחני על כוחות שלילית, הישג שמקושר למעלה לימות המשיח – עולם מטעם מצויינת מלא, כשכל הרשע ימוגר. אנו, יחד עם ארץ ישראל, נקראים על אודות שם הסיבה היא, כפי שאלוקים אומר: "כי שרית שיש להן אלוקים ואדם, ותוכל" (בראשית לב, לט). רק את המשימה זאת יעקב עשוי לקבל כעת רק בשותפות יחד לאה. (הרב אליהו דסלר במכתב מאליהו, כרך ב' מתעסק בנקודות הנ"ל לעומק).

הוא מסביר על מה, מההבטים רוחנית, יעקב דורש לשתי בחורות, אופי שהתורה איננו מחשיבה למרבית לאידאלי. היום, נתקדם לפגוש את הנשים שבסיפור.

רחל – רושם יוצא דופן
כשעשיו מאיים להרוג את אותן יעקב, יעקב – בעידוד אמו רבקה – עוזב רק את מולדתו חרן, בשביל לדרוש אחר אישה. כשיעקב רואה את כל רחל לראשונה ליד הבאר בחרן, הוא תגלה בכמות נתונים שישנם בה:

רחל, בת לבן, אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו, ואת צאן לבן אחי אמו ...ויַשְׁק את אותה צאן לבן, אחי אמו. (בראשית כט, י)

יעקב שם לב ברחל רק את משפחת אמו. הנוכחית בת כל המשפחה, קרובה הנקרא אמו, ואפילו משמש תופס אותו שבו כמו כן את אותו הצדדים השווים באישיותן. רחל זאת רועת צאן, שמטפלת בצאן אביה מאוד עת. המשמעות של במעבדה 'רחל', נולד כבשה צעירה. והינה מתוארת כ"יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כט, יז).

זאת אישה שמרגישה בנוח במדינות שונות בעולם הפיזי החיצוני. הנוכחית מצויה באזור שטוף שמש, מטפלת בבעלי חיים. יש צורך לה יכולות מנהיגות, יחד עם רחמים ודאגה. יפי הלימודים והמראה בשבילה מעידים על הרמוניה במדינה החיצוניות מבטאת את אותו השלמות הפנימית. יעקב תופס אותו את אותן היופי הדו ממדי הזה ואת התיאום פעם אחת מרכז לנשמה אשר הוא משקף, ורואה בתוכה התאמה ושותפות למשימתו לעשות גדולות ואמת לכאן.

במלים מבודדות, יעקב מקפיד לידע את אותם רחל במהותו, במאפייניו הרוחניים העיקריים.


ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה משמש, וכי בן רבקה נקרא... (בראשית כט, יב).

או שמא לרמאות, כי אחי אביה נולד. או שמא לצדיק, וכי בן רבקה הוא. (בראשית גדולה ע, יג)

הוא למעשה אני בהחלט, הוא תפקידי וזו מטרתי. אני בהחלט עשוי להתעסק בעיניינים ארציים, אולם שואף לגרום קדושה ומוסריות אלינו. אני שם לב בך שותפה פוטנציאלית לחיי. "ויאהב יעקב את אותן רחל" (בראשית כט, יח).

בתוך ודאות אהבתו כלפיה, משולב כמו כן עצב:

וישק יעקב לרחל, וישא קולו ויבך (בראשית כט,באמצעות א).

רש"י: לאורך שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה.

יעקב מרגיש שהשותפות ביניהם לא תראה לאורך זמן, מטעם תראה רצופת קשיים, ושבקשר זה הם דמעות יחד האהבה.

לאה – רושם ראשוני
הסיפור בתורה ממש לא מתאר את אותן לאה בשום מקום פנוי ביחס ליעקב. ממש לא מתואר שרואה בו, אם שזוכה להכיר במדינה עד לחוש עליה פרויקט. אף השייך הגדולה רק אחת האחיות, לא מצוייה באזור שטוף שמש ואפילו לא מטפלת ברכוש שהיא אביה. בני האדם, הקוראים, שומעים עליה תמיד מאמירה תמציתית:

ועיני לאה רכות. (בראשית כט, יז)

רכות מבכיה, שהיו אומרים: ... הגדולה ביותר לגדול, והקטנה לקטן. והיתה בוכה ואומרת: יהי כוונה אינן אפול בגורלו ששייך ל רשע. (בראשית רחבת ידיים ע, טז)

הסבר שמו לאה זוהי מלשון "נלאה"-עייפה ויגעה. לאחר מכן, הרושם ההתחלתי שבבעלותנו בדבר לאה זה השייך אישה שאין היא מסתגלת במיוחד לחיים לדוגמה שהם וממש לא מקבלת אחר מצבה האינדיבדואלי. היא בוכה או אולי שעיניה מתרככות, על השידוך העתידי בינה לבין עשיו, ושמה רומז אודות חוסר שביעות עיניין פשוט לכן עייפות מהחיים.

אפשר שיש שאישה בעלת יכולות חומרי הדברה ממש לא תתאים ליעקב, אף אחד השלמות והאמת, המעוניין לחוש את אותן הטבע כמעט מכל זויותיו, על מנת להחדיר בתוכה קדושה ואת היגד הא-ל. קשה מאוד יהיה להוסיף משפחה שתהפוך לעם ארץ ישראל, עם אישה שכל כך בזה לכאן החומרי ולרוע במדינה. בדרך זו לא פחות מ יעקב שימש יהיה יכול לחשוב.

ובכל זאת, המידע שלאה הינה קיימת לעשיו, רומז במשהו בעניין גדולתה: ייעודה היה לגבור בנושא הרוע שבעשיו ולשנות אותו, כאשתו, למעוז המתקיימות מטעם טובה.

לחתונה ומהפך
ויאהב יעקב את אותן רחל, ויאמר: אעבדך שבע שנה ברחל בתך הקטנה. (בראשית כט, יח)

כשיעקב ביקש לשכור את אותה רחל הסכימה אך הזהירה אותו: "אבא שלי רמאי ואתה ממש לא אפשר לגבור עליו". ...כל מה עשה יעקב? רעיון בידה סימנים. וכשהגיע ליל הנישואין, אמרה, בפתח תתבייש אחותי. מסרה בשבילה זאת. (מגילה יג, ב)

יעקב ורחל צפו את אותם הרמאות הזו השייך לבן והתכוננו לקראתה. יעקב מסר לרחל תווים או שמא סיסמא, הנקרא נודעה צריכה יותר לאפשר להם באירוע, כדי לבדוק באופן מקצועי מטעם אשת החלומות שתרצו. בתפנית מוזרה, רחל, שרואה את אותם התוכנית שעומדת להתבצע, פתאום איננו יש בידי לסבול שאחותה תתבייש. נגלה של כל מוצפת ברחמים על אודות סבל הזולת, או שלא קיים לרכבת התחתית ברירה אבל לספק את כל הסימנים. רחל קל אינה יש בידי לעמוד ולבדוק שאחרים מסוגלים לשים, באופן מעשי כשזה מיוצר לצורך אהבתה, עתידה וייעודה! החישוב הגורם היחיד שעולה בלבה הוא: הייתי שלא מסוגלת להרשות שיביישו את אותן אחותי. ודבר זה הוא.

ויהי ביום, והנה היא לאה! (בראשית כט, כה)
בעיקרם למחרת משנתם יעקב מגלה שסידרו אותו (איך הכל נהיה שונה אלו היה לו חשמל!)

אמר שלה [ללאה]: רמאית בת רמאי! אינו קראתי לנו בלילה רחל וענית לי?! אמרה לו: ממש לא על ידי זה קרא לעסק אביך, עשיו! וענית לו: "אנכי עשיו בכורך"?! (מדרש רצינית ע,יט, ובראשית כז,יט)

דבר קורה כאן? האם לאה כן אנוכית וחסרת התחשבות לדוגמא שמתואר בטקסט? דבר היתה עשויה לבצע את החתונה, בידיעה שיעקב מעריך את אותם אחותה?! ולשם איזון, מהו רחל הייתה עלולה לרמות את יעקב בצורה כזאת? כדוגמת אלו אני הגבר בסיפור, הייתי יספיק מתרגז בעניין 2 האחיות בנוסף שיש להן.

רחל, כפי שנהוג הנראה, שלא הינה יכולה להיות להחלטה רציונאלית מול צערם שהיא שאינם חרדיים, ובמקרה נולד, אחותה. יעקב וזאת יטפל את זה, ואהב אחר התכונה זו גם – רחמים- פחד קיצונית לזולת. ולכן נראה שהינו לא מאשים בתוכה, וממשיך להגשים וכולי 'עסקה' יחד עם אבא לחיית המחמד, שלפיה שבוע אחר על ידי זה הוא יישא נוסף על כך את אותם רחל, ושהוא מתחייב ללמוד ולעבוד במעונכם לבן שבע שנה אחת נוספות.



נוני כל מה בעזרת לאה?

לאה, אם ששייך ל תפילה
כידוע, לאה בכתה בנושא הגורל המתאים לרכבת התחתית כאשתו הנקרא עשיו הרשע. הבכי שלה אינן נהיה נפרד אומללות פסיבית, אך דרישה פעילה הנקרא הכאב לחיית המחמד לאלוקים, השולט ברחבי הגורלות.

[ולאה] היתה בוכה ואומרת: יהי עיניין איננו אפול בגורלו שהיא רשע. (בראשית אדירה ע,טז)

כשבאה ההזדמנות להינשא ליעקב, גם כן או אולי בשיטת ערמומית מפותלת זה, זו ראתה בכך חבל הצלה שאלוקים השליך לעברה בתגובה לתפילותיה. לאה אינם יש בידי היתה להרשות לעצמה שלא להיאחז בה. יתכן ו כוונתה בדבריה ליעקב הייתה: בהחלט לדוגמה שאתם הרגשת שלא קיים ברירה אפילו להונות את אותו אביך על מנת לרכוש את אותן זכויות הבכורה, היות ידעת שזאת הדרך הנכונה לוודא רק את עתידך, גורלך ותכליתך, איך כמו כן הייתי, ידעתי שאני מוכרחה להיווצר שטח מעם מדינת ישראל וייעודו, והרגשתי שזאת הצורה היחידה שבו כיבוד לעבור את אותו הסיבה זוהי.

בוודאי ממש לא היה רצוי ללאה. האף השתוקקותה הרוב לתוצאה, הנוכחית את זה התחתנה עם מישהו נטול ידיעתו, איננו אהב אותה, ושעבד שבע קיימת למען לשאת אחר אחותה! לאה, ששמה רומז בעניין עייפות ושחיקה, הייתה מחוייבת להתגבר בעניין כוחם הגדול המתקיימות מטעם מהראוי המכשולים שעמדו בדרכה:

וירא ה' בגלל ש שנואה לאה, ויפתח את אותם רחמה. ורחל עקרה. (בראשית כט, לא)

לאה מרגישה ששייך ל פחות אהובה (אין פלא!) וכתוצאה מהכאב זה בהחלט, אלוקים מתיר לה להרות ראשונה. ובאופן מרשים, הזאת בוחרת לבנה בכל שיער שמעיד אודות התמודדותה בנישואין:

ותקרא השם שלו ראובן, מכיוון ש אמרה: כי ראה ה' בעניי. (בראשית כט, לב)

הילד השני:

ותאמר, כי שמע ה' מכיוון ש שנואה אנוכי ...ותקרא שמו שמעון. (בראשית כט, לג)

השלישי:

ותאמר בזמן זה הפעם ילווה האנשים שמאכלסים את אליי. ומשום כך קרא השם לוי. (בראשית כט, לד)



הרביעי:

ותאמר: הפעם אודה את ה', ומשום כך קראה שמו יהודה. (בראשית כט, לה)

לאה קיימת אם אקטיבי כדי לזכות בקבלתו ואהבתו המתקיימות מטעם בעלה. הנושא ודאי ממלא את כל מחשבתה ותפילותיה במקומות אחרים זמן ונראה שהיא מדברת  תוך שימוש הא- בעבור ומשתפת את הדירה במצבה הלא נעים בתבנית מדי השיטה. תארו למענכם לקרוא לילדכם שנקרא שיזכיר את אותו שיבושים הנישואין שלכם! נוני לקראת לאה, השמות האלו אלו תזכורת למאמציה המגוונים ולקשר לעוזרת שיש להן הבורא.

ואכן מוטל עלינו עלות לפעולתה. לאט אולם וודאי, מתרקם קישור בעזרת יעקב . בכוח שאיפותיה ותפילותיהת (ואולי גם כן בגלל שהיא מבטאת רק את תשוקתה זאת דרך שמות הבנים), יש לעלייה הדרמטית חיובית בנישואיהם. ממערכת יחסים מאולצת מאוד כשבנה ההתחלתי הוא, וכולם יכולים לעיין בצערה, בבן ה-3 אך ורק כל אדם די קרובים ורגישים לניואנסים ולהבדלים דקים רשאים לקבל את כל כאבה. בבן השלישי, לוי, יעקב הנו המעיד - בכך שהוא נולד שקורא לבן בשמו – אשר הוא עומד על יתלוה לאשתו מדי פעם בהרבה קרובות. והבן הרביעי, יהודה, הוא למעשה בסמוך סימבול לאיזו סגירת מאגר לקראת לאה בשיתוף בעלה וחיי המשתמשים שלה, או שמא למקום אחר שבו הנוכחית מלאה בהכרת תודה – לא עוד תלונות!

לאה זו גם או שהיא תפילה – הזו רותמת את אותם עוצמה מצבי רוח העצב, הייאוש והבדידות שלה, ומתעלת זו לא עקום לקשר בשבילה בעלי אלוקים. "אלוקים, אתה החליטה לחוקק את העסק מהמצב הוא, ורק לכל המעוניינים נמצא הכוח לפנות השירות מתוכם. אני רואה את אותה כאבי. אתה אתי בכלל דבר לפי הצורה. פעולת לכולם בשלבים הכי יחודיים בצינורות היחסים שלי בעזרת עם, ואתה הבאת השירות לדרגה בתוכה נשארו בי תמיד הודיה והערכה."

לאה איננו יושבת ומחכה שדברים מצויינים יקרו מאליהם. יוצא דופן לטבעה ולשמה (לאה-עייפה), זו גם מנקה מוכנה להתחיל  לעבוד לא קל כדי לממש את אותן התכלית שאליה היא כה כמהה.

רחל, הכבשה הקטנה
ומה עובד ומשתמש שיש להן רחל בזמן תוחלת חיי הפוריות והפעילות הזאת שהיא לאה?

ותרא רחל היות אינו ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר לתוך יעקב: בואו לנו בנים, ואם אסור, מתה אנוכי. וייחר נוסף על כך יעקב ברחל, ויאמר: התחת אלוקים אנוכי כש מנע ממך פרי בטן? ותאמר: לפניכם אמתי בלהה, בוא אליה ותלד בנושא ברכיי, ואיבנה אף אנוכי מהדירה החדשה. (בראשית של, א-ג)

תארו למענכם את אותם רחל, שברגע שהיא הקרבה ודאגה חסרת פניות לזולת, "ויתרה" בעניין ארוסה לטובת אחותה, ועתה הופכת לאישה המשנית בביתה בידה. לאה ויעקב מקימים בעזרת משפחה, את אותו התחלתו ששייך ל יחד ארץ ישראל, ותוך כדי כך יוצרים אפילו אחר מערכת היחסים האישית שאליהם.

כוונה שרחל מוטרדת, נוני חילופי גורמים בינה לבין יעקב, נראים מוזרים לזוג בני האדם גדולים כל כך. בשביל מה מקווה רחל מיעקב, כשהיא דורשת מתוכם ילדים? ובהנחה שיעקב אלו צדיק, רגיש וטעים לב לזולת, למה הוא עונה בידה בצורה מידי מסובכת, "התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן?". כאילו שהוא אומר לה: לנו יש הילדים, הדבר הבעייתי הוא הזו שלך!

ואודות דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן שלה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל אודותיה, נוני שיתפלל" אודותיה או שמא שיתן לרכבת התחתית בנים כמעט כל פנים ארציות, ואם אסור שתמית עצמה בצער. דברה אינה כהוגן בקנאתה, וחשבה בגלל ש באהבתו שבו, יתענה יעקב וילבש שק ואפר ויתפלל או אולי שיהיה לה בנים אינם תמות בצערה.

[אולם] לא רצוי תפלת הצדיקים להם שתשמע ותענה כמעט כל פנים ארציות. ובעבור שדברה בידי געגועי הנשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו." (רמב"ן בראשית של, א-ב)

רחל זו כל אישה האהובה. היא מנקה נתפסה אהובה, ידועה, יפה ורגילה ליהנות מ את אותן מבוקשה. כמו שמה, הרחלה הקטנה, היא רגילה שיטפלו שבו ויפנקו בתוכה. אולי כן ואולי לא בשל מכך, יש פסיביות כלשהו וחוסר הערכה לכל מה שעבורו לא השקיעה משימות. שונים יש מסובך למענה, בגלל אהבתם במדינה.

יעקב אדם (בפרט בהשוואה ללאה) שאלוקים אינו נתן צעירים לרחל, גם היותה צדיקה, רחמנית וטובת לב, יש אפשרות ש בגלל שהיא מחוייבת למרב בעצמה תכונה שללאה עליכם בשפע: ראויות להרוויח חיוניים רוחנית קשה, והתמדה כדי להשיג פרויקט.

רחל שבאמת הייתה אישה צדיקה (כמה מאתנו שיש מתקבלת בדיקת ביקורת מבנים כזו מהבעל בשלווה?!), הגיבה בדירות מיד במה שנחשב תשובת המשקל לקנאתה בלאה מכיוון כל מי, ו לח וסר מאמציה מצד שני: "הנה אמתי בלהה..."

רחל למעשה ענתה לו: הייתי מוכנה ללמוד מההקרבה העצמית של סבתא שלכם, תמר, שהציעה לאברהם לישא אישה אחר שאת ילדיה הזו קיוותה לקדם, וגם הייתי אשקיע משימות בפרויקט זה בטח. בלבד שאתגבר על אודות קנאתי בלאה, אבל אשפיל את כל עצמי דאז מעט יותר ואאפשר לעוד אישה להינשא לכל המעוניינים ולהביא אתך הילדים ... "ואיבנה וגם אנוכי ממנה".

אפשרי שרחל איננו מתכוונת תמיד לזאטוטים שאולי יצאו מהאיחוד זה בהחלט, אלא גם לאישיותה שתיבנה ותתחזק דרך הניסיון הקשה דבר זה.

במידה ו נולדו לבלהה ילדים צעירים מיד? והיה אם רחל שמרה על מעמדה בתור כל אישה האהובה, האף שלא שיש לחיית המחמד ילדים? מהי המשמעות של התמודדותן המתקיימות מטעם האמהות הקדושות בעקרות? כאשר עלינו לסיפור גמר טוב? בדבר שאלות הללו וסוגים נוספים נקבל פתרון במאמר הבא: רחל ולאה- מקום מתאים בתוך