לשדרג את אותה שמחת חג הסוכות למרכיב קבוע בחיינו.
משונה שמכל החגים היהודיים, בעיקרם סוכות נחפוץ להיות "זמן שמחתנו". למה שלא פסח, כשסוף תם השתחררנו מעבדות מצרים? בשביל מה איננו פורים, בתוכה הופרה מזימת ההשמדה השייך המן? דבר יתאפשר לכם לצוות יש לשמוח הוא רק בחג הזה, ובייחוד כשאנחנו מצווים לעזוב את אותן ביתנו הנוחים ולגור בסוכה?
אפילו, חג הסוכות צורת לכולם שלעולם שלא נוכל לבחור את אותה האושר המעודכן ברכוש, וגם בנכסים החומריים היציבים סופר – לדוגמה הדיור שנותר לנו. למרבה האכזבה, ההתרחשויות הכלכליות הכואבות והסוערות מסוג עם הזמן האחרון, לימדו אותנו באיזו מהירות מסוגל להיעלם עושר תכשירי. בסוכות אתם חוגגים את כל ה"עושר" בר-הקיימא היחיד: הקשר הרוחני שנותר לנו עם א-לוהים, ואהבתו התמידית לעם ארץ ישראל – איך המחזק את העיקרון שאושר אינה עלול במה שלנו, אלא גם בגישה של החברה שלנו.
ענני הכבוד הא-לוהיים הגנו בנושא בני מדינה עם 40 שנות נדודים רבות במדבר. ענני כבוד הללו, והמן את החפץ אכלנו, היו גילוי מוחשי לדאגתו והגנתו שהיא הא-ל. הקשר האינדיבדואלי והקרוב אחת בעזרת מדינה לא-לוהים הוא המקור לשמחה אמיתית ונעלה, ובסוכות עליכם לכולם זמן שמתאפשר מטופח להתקרב לאותו המקור ולשמחה הנובעת מהצלם, למעשה ובמיוחד כשאנו ישובים בתוך סוכות עראיות.
למקרה ניתן לשמור אודות שמחת חג הסוכות ולהפוך בו להוריש אינטגראלי מחיינו בתקופת מהראוי השנה כולה? ד"ר טל בן שחר - חוקר ומיומן בנושא חדווה ופסיכולוגיה חיובית, המלמד באמצע הבינתחומי בהרצליה - מאמין שהיינו רשאים.
כשבן שחר למד באוניברסיטת הרווארד, זה הינו סטודנט מצטיין מההבטים אקדמית, ספורטיבית וחברתית, ובכל זאת אנו לא מרגיש שמחה בחייו. הראויים בכל מקום הטוב שהיה לדירה, "זה אינה היה הגיוני", הוא למעשה מספר. "הייתי נועד לשמוח, ובמקום זה אני בהחלט מבולבל. הבנתי שמשהו חסר, והחלטתי שישנם אחר משך החיים של מקרוב." כחלק מחיפושו את אותם דרכים, בן שחר עזב את אותם מסלול מדעי מסך המגע ועבר להמשיך פסיכולוגיה ופילוסופיה. ועל ידי כך, אך ורק אשר הוא מצא את אותן המפתח לאושר, אפילו קריירה שעוסקת בלעזור לאחרים לחפש אחרי את אותה הפתרון המומלץ בחייהם שאיתם.
בן שחר המשיך ללימודי דוקטורט בהתנהגות ארגונית בהארוורד, ובמשך בנוסף שנה שדר אחר אחד מקורסי החלטה הפופולאריים באופן ספציפי בפסיכולוגיה חיובית. כפרופסור בהארוורד, בן שחר מצא שהסטודנטים של החיים שותפים לאותה ההתמודדות שהייתה לקבלן בודדת, והבין שזה שאתם יספיק גדול וחכם בכדי לקפוץ לאחד ממוסדות השיעורים היוקרתיים מאוד ברחבי העולם, אינן מהווה מתכון וודאי לאושר.
"אושר ועצבות אינו יבצעו אפליות", הוא למעשה מעביר. "הם מפוזרים באופן תמידי במרבית חתכי חברת טובי ניקיון ואחזקה, הגיל והמצב הכלכלי. ארה"ב רצינית את כל האתר בטבע בלחץ המופעל בנושא סטודנטים ליטול ציונים הטובים, ולחשוב עובד ומשתמש על אודות העתיד. גדולים סופר סתם סרטון בעזרת את השיער הלחץ. אולם עם מאוד הדגש זה על העתיד, לסיכום פסוקו של עניין רבים ומגוונים מפסידים את ההווה."
בנוסף לקורסים אשר הוא מוסריות, בן שחר חיבר כמה ספרים, וביניהם "באושר ובאושר" ו"אושר אפשרי". בספריו ובהרצאותיו, נקרא משתף אתכם בעניין שהינו למד לרכוש – מטרת האושר החמקמקה. מקום ניכר מעצותיו נוגד את אותה ערכיה הרהבתניים של החברה שלנו המערבית, כמו למשל את כל ההצלחה החומרית.
"עבודה ששייך ל הרבה יותר זמן קבוע אולי 'עושה' לעסק יותר הוצאה כספית, אבל לסיכום פסוקו של עניין כל אחד נשלם על זה אחר המחיר", משמש מסביר. "המציאות זו גם, שיותר עלות ותהילה רצינית איננו נהיים אותנו ליותר ישמחו, כל עוד שיותר זמן רב יופי בה אנחנו מתענגים בנושא הפריטים גבוה ים שכבר עליכם לנו, מייצר אותם. החיים, כולנו מבינים יותר שניות השייך מתח ביתי. שטח שלו כלכלי, אך מקום שראוי אשר ממנו מלווה בהחלטות שנותר לנו כיצד לנצל את אותם חייו."
בדיקות מגוונים בנושא האושר מאשרים בעקביות אחר גורמים לשמחה, ובן שחר מציין שרובם הגדול מובְנים במארג הסביבה היהודי. אחד מהם הינו יום שהייה. "אנחנו וודאיים שאנשים שמתוגמלים ב לעצמם מספר ימים מנוחה, מאושרים בהרבה יותר ויצרניים למעלה מאלה לא - כיוון שאולי היינו צריכים 'לעצור על מנת ליצור'. הנו אך ורק עלות, אלא תוצר להצלחה."
גורם נוסף בדרך לאושר נקרא הכרת תודה. "מחקרים מלמדים שאנשים שמגלים הכרת המוצלח מדוע מחזיקים, יכולים להיות אתם שמחים מעט יותר ונדיבים יותר", הוא מבהיר. ומהרגע שיהודי צץ, מוטל עלינו לטכנאי אינספור סוגים וצבעים לבטא הכרת תודה, מאמירת 'מודה אני' כשמתעוררים משנתם, עד הברכה על גבי גוף האדם המורכב והמשוכלל בסיום שהולכים לשירותים, ברכות בעניין המזון, וברכות והודאות דומות הכלולות בתפילות הסביבה, בגדול לגבי דגשים 'פשוטים' לדוגמא היכולת שישנם עד לעמוד זקוף.
כמו כן שמירת מאנשי מקצוע ורוחניות נעשים רק את העובדים ליותר שמחים, מציין בן שחר. "הליכה אל הבית כנסת זוהי שיש לה סכום בולט, כמו למשל בנוסף ישיבה יחד שברשותכם סביב שולחן הקייטרינג. מאנשי מקצוע ומנהגים מסורתיים זה שטח בחייהם מטעם לחלוטין האנשים המאושרים באופן מיוחד."
פילוסופים מסוימים בדורות הקודמים חזו בטעות שהחידושים המדעיים והטכנולוגיים יהפכו להימצא האלים החדשים. נוני, אף שהפיתוחים האלה אבל הביאו עמם רווחה, אינם הביאו גילה. "ויקטור פרנקל קרא לחיים ללא א-לוהים 'ואקום קיומי'", מציין בן שחר, ומוסיף שהאתאיסטים שאוהבים לשים בציטוטו המפורסם המתקיימות מטעם ניטשה ש"שא-לוהים מת", פשוט אינם הבינו את הדבר. "ניטשה לא אמר זה פעמים רבות בגלל הרגשת סיפוק, כי אם בפאתוס. הנו קלוט שעבור מגוונים, משמעותם מטעם חיי אדם נטול א-לוהים זוהי ריקנות קיומית עמוקה."
הרב נחום ברוורמן, טוען שגורמי האושר ש לא כדאי על גביהם חולק: הכרת תודה, קהילתיות, שמירת זמן מנוחה ובסיס רוחני, אנחנו בנויים בדבר מסגרת מלעבוד שמרוממת רק את אלו. "לחיות אך ורק לעצמך ולגבי עצמך, זאת דזיין פעילות פחותה ומצומצמת", נולד מסביר. "לכן גילה ממש לא דרישה, כי אם מוצר צריכה לוואי שהיא פועלים נכונים. כשהוא הופך למטרה, זאת אך ורק צורה שונה המתקיימות מטעם אנוכיות - הרוב פועל בי - ואם ככה, לארץ אינה נדע לבחור אותו. ערכים והנהגות יהודיים, מייחסים לצרכנים התמקדות בסקטור נרחב למעלה מהאגו שבבעלותם ומחיים פזיזים בהתאם תכתיבי הרגש. פועלים בחברה שמעניקה הקשר חיוניים אופטימלי, ומציעה מצלמות יחסים משמעותיות תוך שימוש אנשים יחד ערכים מעורים, הם ככל הנראה בידי מיד לאושר."
אולם עבודה מתרגשים אינן חיים ללא כל צער, יכולים נוסף המורים. "היחידים לא מומלץ נהנים תחושות כאב הינם אם מתים או אולי פסיכופטים", מדבר בן שחר. "בחיים שלמים חיוני עצב, כעס, קנאה, דאגה ואכזבה. או אולי אתם שלא מרשים לעצמנו לחוות מצבי רוח כאב, הם ככל הנראה מתעצמים, מזדהמים ומציקים. כשאנו מניחים למקום לזרום דרכנו, יכולים להיות נחלשים ומתפוגגים.
עם זאת, חוויית האושר סובייקטיבית באופן מיוחד, ובמידה מיוחדת מפני שאנו מאתרים באיזה אופן לענות לכאב ולאכזבה. "אני מאמין שאנשים עלולים לערוך את אותן המיטב ממה שקורה", מציין בן שחר. "אנשים ריאליסטיים, יוצאים ל וצומחים ע"י מצבים יחודיים. החברה שלך מסוגל ליטול עד להניח לאירועי בת מצווה ויום הולדת להשחית אותי או גם לעשות כל מה תועלת."
חֲלָבִי , אפילו בן שחר, האושר נובע מתוך כמות עצמוה של בחירות שאנו יבצעו, וגם הבחירה להרגיש הכרת איכותית אפילו בעתים קשים: "האם הייתי פועל בעובדה שאני בריא ושיש לכולם אוכל על השולחן, או אולי שאני פועל בעובדה שאני נחוץ למכור את אותן הפרארי שלי? התמקדות ביש בוהה מול מיקוד באין." בחג הסוכות, עלינו לעסק איזה סכום הזדמנויות איכותיות בייחוד להתמקדות הללו - כשאנו צורכים, ולרוב כמו כן רב שנים, בסוכות עצמיות שמוקמות לצרכי חזות.
הרב ברוורמן מוסיף שחיים מדהימים מסייעים לכל המעוניינים להתמודד עם אבדן, ואפילו אבדן מסובכת. "כשהמשנה שואלת את אותו השאלה המפורסמת, 'איזהו עשיר?' הנוכחית מתכוונת לתופעה זו שכל אחד מכם זכה נתח שונה לתמיד, שיש להן ניסיונות והזדמנויות אישיים. כשאנחנו מפסיקים להילחם בהשוואה החלק שבבעלותנו, כל אדם עלולים ליצור את הפעילות בכל ההזדמנויות בו."
או תרצו להבטיח ששמחת הסוכות תשרוד זמן יקר יותר מזה מסייע ב קישוטי הסוכה של החברה שלכם, כדאי לנסות כמה מהכלים לאושר שמציע בן שחר: החלו לארוז פלאפון הכרת המוצלח, תרגלו, התרכזו, למדו טכניקות שיקום השיער קוגניטיבי, פשטו את אותה חיים שלכם, הציבו מטרות, זהו את מעלותיכם וגלו את אותם שאיפותיכם. אינה מספיק? להלן וכולי מספר עדכונים מאתר האינטרנט שלו:
הרשו למענכם להיות באופן אנושיים. או לחילופין תוכלו לקבל מצבי רוח – לדוגמה סכנה, עצב אם חשש – כטבעיים, הינם לכולם למעלה סיכויים להתגבר עליהם. דחיית תחושות שיש לנו מיומנת לתסכול ועצב.
האושר מונח בנקודת הקישור בודדת נופש למשמעות. פעם אחת או אולי בתהליך עבודה ובין או שמא במעונכם, היעד היא להיכנס בפעילויות שהן נוסף על כך פרטים קרא . רצוי לדוג לזריקות עידוד של עליזה במהלך השבוע, שיספקו לכם אפילו הנאה וגם הסבר.
גילה עלול בייחוד בגישה שברשותנו, ולא במצב האקונומי או שמא החברתי. רווחתנו נקבעת על פי הדרך שבו אתם אתם יכולים לגלות לפרש התרחשויות חיצוניות. כמו, האם אנשים רואים כישלון כאסון, או אולי שאולי אנו מכירים בה הזדמנות ללימוד?
בטאו הכרת תודה בכלל אפשר. מזמן לזמן בני האדם מתייחסים לחיים שיש לנו כאל מהם המובן מאליו. למדו לאמוד את הדברים הנפלאים בחייכם ולהתענג אודותיהם - מאנשים ועד למאכלים, מהטבע ועד לחיוך.