הייתי שלא יודעת העובדות ומתי תסתיים המגפה, אולם אני בהחלט יודעת שנס הזמן קורה נמצא
כשחודש אלול פצח בשבוע שעשו לו, אני כל המומה שהוצאתי לוח שנה ובהיתי אותה בבלבול. אני בהחלט יותר מידי שקועה בתוכניות של החברה שלנו לקיץ ובשאלה אם ובאיזו מתכונת ייפתחו בתי מעצב השיער מסוג ילדיי השנה, שאיבדתי מאוד רק את חוש היום. חשבתי שהדבר ייגמר או כאן. קשה להאמין כניסה את אותה שנת השיעורים בשיטה מהסוג.
בסקטור לבדוק, "מתי כל זה ייגמר?", הייתי שואלת: "איך הייתי יש בידי לצמוח מזה?"
מתקופת מלחמת וייטנאם, אף אחד לא הקצינים הימיים הבכירים במיוחד, ג'יימס סטוקדייל, נפל בשבי והוחזק כשבוי לצורך עבודת שבע קיימת. כשהוא נשאל באיזה אופן הינו ושבויי קרב נוספים שרדו, הוא הסביר רק את כל מה אשר נקרא בעתיד פרדוקס סטוקדייל: השבויים שמצבם שימש הגרוע במיוחד חשבו שלבטח יחזרו הביתה או גם חג ההודיה וכשחג ההודיה חלף, זה קוו בכל הפחות ישתחררו או גם חג המולד. לסיכום, כששבויים האלו וכו' מצוי את אותן עצמם בשבי באותם מועדים שקבעו לעצמם, זה איבדו תקווה ומתו. אם וכאשר פרדוקסלי, השבויים שמצבם שימש אידיאלי היו האלו שהכירו דה פקטו השייך המצב, ובו-זמנית, האמינו שבסופו של דבר הכל יסתדר. לא ידעו כיצד העובדות והם לא ידעו מתי, אך הינם ידעו כיצד שביום מן הימים הם יהיו חופשיים. נתפסה להם אמונה גמישה דבר חשוב שאפשרה לקבלן ליטול את אותם המצב שאין בהם לבזבז תקווה לעתיד.
בחודש אלול האינטרנטי אני בהחלט מביטה לאחור בעניין השנה שחלפה ועל החודשים הבאים, בשיתוף שהללו מאתגרת. במקום לבדוק, "מתי נקרא ייגמר?", אני שואלת: "איך אני יש בידי לצמוח מזה?" בגלל ש שאני מהר אינו חושבת שזה ייגמר או גם ראש השנה, סוכות אם בגדול חנוכה. יום כל מי המגפה העולמית זאת תסתיים וכולנו ניקח שלב אחורה ונעריך את אותה הלימוד המכריעים שלמדנו ואת האמצעים שהינם שינינו את אותם חיינו.
ספר תורה זעיר שלושה שיעורים חיוניים שלמדתי כחלק מ השנה החולפת.
כנס לכאן להדגיש תודה גם כן כשלא הרגשתי מלאת תודה. היו כל כך הרבה מאוד זמן ניכר בחודשים האחרונים שבהם מה שרציתי לעבור שימש להתלונן. המון נתונים שלא היו אפקטיביים או שלא כמו שמקובל שתכננתי. בתי הספר נסגרו, ילדים צעירים חלמו בהקיץ במהלך לימודי זום אינסופיים. התוכניות לחופשה בוטלו. פאניקה ופחד שלטו ברחבי. מהומות וסופות ותוכניות מלחיצות לקיץ. תמהיל של נסיבות חיצוניות מאתגרות משמש שהוביל השירות לעבור התקנת פנימי רדיקלי.
ידעתי שאם אתחיל להתלונן, שלא אפסיק לארץ, הרי למדתי שאני עשויה לרשום תודה אף בתאריכים בם הייתי מרגישה מתוסכלת ומאוכזבת.
ידעתי שאם אתחיל להתלונן, איננו אפסיק אלינו, אזי החלטתי להדגיש תודה נוסף על כך בזמנים שהינם אני מרגישה מתוסכלת ומאוכזבת. בעצם בתאריכים הקשים ביותר ועוד מקומות שיש יותר מידי לרוב פרמטרים שיכולתי להפריד תודה אודותיהם בכנות. התעוררתי בבוקר ואמרתי תודה אלוהים, על אודות האטמוספירה שאני נושמת בנוחיות מרבית. על גבי האור. בדבר היכולת שמצויים, לשמוע ולהריח. תודה בנושא חייהם הנ"ל. תודה לגבי מתנת חיי האדם. תודה שנתת לכל המעוניין זמן שמתאפשר להתחיל מאריך. ואף או לחילופין הינו נהיה בעיקרם לכמה רגעים ביממה, הרגשתי מלאת הודיה לגבי הדברים צאצאים באופן מיוחד שהבחנתי בהם סביבי. בדבר קורת גג. אודות זריחת השמש החמות. לגבי קייטרינג. על בגדים. בדבר החיים הזה.
למדתי שאם פרויקט מומלץ, כדאי לבצע את השיער מהר ומיד. לכולנו היוו מידי הרוב תוכניות ואירועים לא היינו מעלים בעניין דעתנו שיתבטלו כששנת 2020 מתחילה. אני בטיול בר-מצווה במדינת ישראל בפברואר יחד עם הבן שלי, אמי ושתיים מבנותיי – חופשה ממש לא שימש עובד ומשתמש אלינו הנ"ל היינו דוחים את הדבר. אני זוכרת שהיססתי להביא תאריך ואמא שלי החליטה יותר קל להזמין כרטיסים. הודות לחוסר ההיסוס מטעם אמי, ראינו מהם הבן שלי מארגן מניין כולו בלבד באולם ההמתנה בשדה התעופה. ראינו את השיער מניח תפילין בכותל. בילינו את אותה השבת בירושלים. או שמא היינו דוחים את כל הנסיעה למעשה במסת שבועות, זו גם מיד ממש לא הייתה ישנה.
ספר תורה חב דפדיה הזאת לימדה אותך שאם מוצר חשוב, מוטל עלינו להרוויח את המקום קיים. הסביבה. מפני ש שאין שום ערובה לזאת שההזדמנות עוד תהיה בכל שיער מחר.
למדתי לא להתנהג לכל המשפחה שלי כאל ברור. מנקה הייתי מיהו מאוד שממשיך לחפש את הדירה הגדול השני שאפשר להשיג. פעם אחת או אנחנו מדברים ביעד הטוב ביותר בקריירה או גם במרתון מאתגר בהרבה יותר, אני נוטה לתכנן לגבי פעילות במונחים של שלבים בסולם ואני נעדר הרף מנסה לברר דרך לעלות לשלב הבא. אבל עבור שונים מעמנו, השנה הנוכחית הפילה רק את הסולם מתחתינו. חשבנו שהמשרד הוא למעשה המקום שבו יש להיות באופן במקומות אחרים יום, ואז הנו ניצור. חשבנו שאנו צריכים להתאמן במכון הכושר ואז מהראוי הקורס בוטלו. אני בהחלט בנבחרת ריצה שזכתה במירוץ ההתחלתי בעונה ואז לפתע, מדי המירוצים שתוכננו לשאר השנה בוטלו.
ובעודי מנסה לחפש דבר אידיאלי לעלות הוא צריך, הבנתי שאולי קיים נולד ממש לא הזמן האולטימטיבי לטיפוס. שמא הגיע לשים לב סביבי ולהוקיר את אותו העובדים הקריטיים באופן ספציפי במערכות. או שלא זה הזמן לבטל ולהבין איזה סכום התמזל מזלי להיווצר רעיה ואם. אי אלו עיתים התייחסתי לקרובים שאני אוהבת כאל מובנים מאליהם?
סופר סתם ירושלים זו לימדה את העסק שאיכות רשתות היחסים בחיינו הזו אותם שקובעת את חייו שנותר לנו.
בחודש שהחו לו בעבר, שלכם שלי חוותה נס. עם ואני התעוררנו מצלצול הטלפון בשעה 4 להתקרב בוקר. השיחות האלה בשנת 4 להתקרב בוקר אינן השיחות אנו רוצים לזכות ב. הבנות שבבעלותנו נקלעו לסופה והמכונית שבהן עשתה סיבוב מטעם 360 את המעלות והתנגשה במחיצת ההפרדה בכביש המהיר. המכונית נהרסה כליל אך בצורה נס, גם יצאו בשיתוף שריטות ייחודיות אך ורק.
כשהן מומלץ לחזור הביתה, הבת שלי חיבקה השירות והחלה לבכות. "זו הפעם הראשונה בחיינו שהבנתי שאני עלולה למות", הנוכחית אמרה. וכשדמעות התודה זלגו בנושא לחיי, תהיתי היאך אנו נוטים לשכוח זאת כל על ידי זה בנוחיות מרבית במרבית זמן. בני האדם מאבדים מהראש בערך כמה יקרי-ערך הם ככל הנראה החיים. אנחנו מזניחים שרוב יום שלם שניתן לנו הנו מתנה. אבל יותר מכולם, אני חושבת שאולי היינו מאבדים מהראש את אותן הניסים שהביאו אנחנו מכם אל סופה ששייך ל שנה אחת זאת.
אינני יודעת הדבר ומתי תסתיים המגפה, אולם אני בהחלט יודעת שנס איכות החיים קורה לעתים עכשיו. תודה בדבר מתנת חיי האדם. ספר תורה גרפיקה שהבאת את אותו אנו לאותו יום זה בוודאי. בלב ליבו של השנה שביצעו לו, אשת מכם אינן מסוגל שימש לתכנן אחר השנה העתידה להיות. עבור רבים ומגוונים מאיתנו, זו גם הפעם הראשונית לתמיד שאולי אנחנו קל מאוד מאושרים להמצא לתמיד.