המילה שואה הפכה להמצא שגורה מידי בדבר שפתיים בהקשר למעשי אכזריות בקנה כמות גדול. והיה אם חשוב למחות אודות כך?
ריצ'ארד פאלק הינו, מצד הסתם, כל מי שזכויות מיהו לא זולות לליבו. כפרופסור יהודי-אמריקני למשפטים, הנו בחר, בתחום להקדיש אייפון שלו לקריירה מסוג סיפוק ביתית, להוות פעיל זכויות אלו השייך האו"ם. בעברו הקיימים ספרי בדיקת מומחים לגבי העדר החוקיות הנקרא מלחמת וייטנאם וקידום נלהב מטעם ההיגיון שבשלום. את אותם הפרופסור המכובד זה, כותבם המתקיימות מטעם ספרי עיון מגוונים, מורם מסוג זמן מסיימי הקורס בפרינסטון, ישראל מסרבת להכניס לגבולותיה.
במאמר שפאלק פרסם, תחת הכותרת: "הדשדוש לקראת שואה פלשתינית", פאלק תיאר את אותו המתרחש ברצועת עזה כשואה של העם הפלשתיני. מבחינתו, מדיניות הסגרים וגדר ההפרדה מטעם ארץ גדושה טקטיקות נאציות. כלוחם שלום זה חש רצוי למחות אודות כך.
במרץ 2008, פאלק התמנה במועצה לזכויות אלו שהיא האו"ם לעמדת החוקר המיוחד אודות פעולות מדינה ישראל בשטחים. משרה מסוג שש שנה שהתחילה בנימה עגומה: מצידו שהיא מוסד בשמש בישראל, אנו לא יהיה מסוגל לדרוך בפתח, לפחות לא או שמא שיחזור אותה מהשוואת פעולות ארץ באזורים לשואה.
בהתאם בכך שההשוואות כדוגמת אלו הופיעו במאמרו לפני עשור ועוררו סערה אפילו, קשה להאמין שהמועצה לזכויות אדם השייך האו"ם אינם ידעה שהמינוי יעורר פציעות חריפות וכו' בהרבה. נוני משמש אינם הפריע לרכבת התחתית – כפי שנהוג שדבר זה אינם הפריק לפאלק להמשיך להיצמד לעמדתו. פאלק יוכרז בעצם בארה"ב לעוף מוזר קצת (הוא הציע לשאול ניאו קונסרבטיבים בקשר לקונספירציה אפשרית להתרחשות הפיגועים במגדלי התאומים), אך הרקורד שלו כמלומד ליברלי לעילא זה העובדות שארגון כמו למשל האו"ם מבקש. ולמתקיפיו זה עונה בשלל טיעונים, שבאחד מהם לא פחות עליכם שמץ היגיון: או גם מדינתנו אינה נודעה בתמונה, הוא אפילו, איש אינו היווה מקים מהומה על אודות התאמת המילים מהצלם. או שמא נקרא מאשים את סין ביצירת שואה בטיבט, או אולי את כל סודן בהמטת שואה על דארפור, קרוב לודאי שהיה זוכה להנהוני הסכמה. נמצא, הוא רק משום שהישות המדכאת בעיניו זו גם ישראל – מולדת העם שעשו לו רק את השואה האותנטית - קם קול זעקה. 'לא הוגן!' הנו מתלונן.
הנו מרגיז באופן מיוחד לחפש אחר אמת בטיעונים שהיא מיהו מסוגו של פאלק, אולם חייבים להודות שהינו צודק באמירה שהשימוש במונח שואה רווח בקשר לאסונות אנושיים רבים ושונים, ואסור שיהיה מעורר זעם וקצף.
הביקורת אודות פאלק, אינו עלולה להימצא כיוון שישראל מופיעה במשוואה שהוא מעלה כשוות ערך לנאצים. אם ניווכח שקיימים באופן זה טעם פסול ביותר, לפני טעם שלילי אינן כל סיבה לסגירת גבולות מדינתנו מול חסר-הטעם. הבדיקה בדבר פאלק ודומיו חייבת להימצא כלפי אלו שנושא את כל בכל שיער השואה לשווא – בנוסף או ארץ נוסעים אליו לו, גם כן אם ליבו נקרע אל מול ג'ינוסייד באפריקה או לחילופין בבלקן.
שואה ביחיד, או גם שואות ברבים?
בשנים האחרונות, נדמה שחלה זילות מהם במושג השואה, שעולה על שפתיים ברוב הפעמים והולכת. במקרה רבה מדובר כאן בתוצאה השייך בעיה גובר בזכויות אחד והתלהבות – אבל מופרזת מעט – להנחיל מורשת אוניברסאלית ששייך ל סובלנות ושוויון בעזרת השואה כשקף הפותח במצגת.
ימים השואה מצוין איכות החיים ברחבי רחבי הבריאה . נוני צביונו נצבע בצבעים אילו. הֵאָנְחוּת בלבד נודעה השואה מסיבה שזעזע את אותו האנושות. חיי האדם זו גם וכו' מילה כבדה, אבל למעלה ביקום לימודי משם עצם. מכירים בנושא שואת הארמנים דרך הטורקים, על אודות השואה בדרפור, על אודות מעשי-השואה של מדינה במקומות הכבושים. את אותה יום שלם הזיכרון לשואה בבריטניה ציין אנתוני ליפמן, עיתונאי בריטי ובנה שהיא ניצולת אושוויץ, במילים הבאות: "כאשר אחזיק ב-27 בינואר בזרועה הנקרא אמי – קעקוע 10 A-25466 – אחשוב אך ורק על גבי המשרפות לכן רכבות המוות, אך אודות דרפור, רואנדה, זימבבואה, ג'נין, פלוג'ה."
הרי מילא שהכללת הריגתם ששייך ל 50 וכמה מחבלים פלשתינים במחנה הפליטים בג'נין ברשימה אחד הזו שמקבלים דיבה אפילו חלקי חילוף האו"ם מיד הודה שבו באי רצון. מילא שהכללתם של 17 העירקים שנורו בפלוג'ה ידי האמריקנים בנושא הפרת עוצר, הזאת עלבון גלוי לאימו, נושאת המספר (למה אינו לציין ברשימה כל התפרעות משטרתית בזמן החדשה?), נוני כאשר דארפור, רואנדה, זימבבואה – אתרי אינטרנט של אסון אנושיים ספוגי דם וזרועי הרוגים, כאשר את זה בהחלט חשוב מאוד לתלות ברשימה?
כותב העיתונאי האמריקני מרק שטיין (לא יהודי), "דיאנה מוסלי המנוחה [אלמנתו מסוג אוסוואלד מוסלי – מייסד ומנהיג איחוד הפשיסטים הבריטיים] נהגה להדגיש לכל המעוניין קורה שאנחנו בפעם איזה סכום "חכמים" בני העם היהיודי בעיניה. או גם התעקשת שתרחיב אודות, המשמעות שנחשפה הינה, בדרך כלל, אי אלו מבריקים בני העם היהודי שהקפידו אפשרות להשאיר רק את "הדבר הזה" – את אותו השואה, מילה בלתי יכלה לשים דגש במפורש – מול פני אמא אדמה, כדי לתאר רק את המיליונים שנרצחו הקרוי הקומוניזם."
סופר סתם פונט עם זאת התפיסה האירופאית המקובלת, ובמידה אמורה וגוברת, ההסתכלות העולמית הנהוגה בדבר השואה. וגם יהודים רבים ושונים נמצאים פעם אחת מקדמי התפיסה זו גם. בעיניהם, השואה נתפסה טרגדיה מזעזעת – פשע בהשוואה ל האנושות, אולם היא לא נודעה היחידה. סטאלין טבח מיליונים יודעי דבר יותר מזה. שבטים באפריקה השווי כמו כן הינם רצח-עם הנו בזה. בעידן החדש של העסק, יכולים להיות מצהירים, ועוד מקומות אנו צריכים משטרים הממשיכים את אותן דרכם מטעם הנאצים, דורסים זכויות אחד – ובני אדם.
עלינו יהודים רבים ושונים בודדת מקדמי התפיסה היא, היות השואה זוהי מורשת יפה ליהודים, למעלה נותן אפשרות לאנושות בכללה. ומה יפה יותר נותן שבני העם שסבל את אותה השואה האותנטית, הידועה, המסוקרת, יפנו חשיבה לשואות אחרות – או גם ינסו להמעיט אותן?
נוני שואה נתפסה אחת. אל מול כל אלו המעוניינים להפשיט מהשואה את אותם האלמנט הייחודיות שלה, חיוני לקום ולהגיד שרצח תוך שימוש איננו שואה, וטבח שלא שואה, ובדרפור אינן נתפסה שואה, כמו כן אינה בזימבבואה או בקוסובו.
לא מכיוון המספרים. ממש לא כי שאנו רוצים להתיז אחר המילה 'שואה' על גבי שמנו בטאבו. חיוני לעמוד בנושא באופן זה שלא נישא אחר בטבע השואה לשווא, בגלל השואה באמת הינה ישתנה ממעשי אכזריות שונים בקנה כמותם של מרווח.
כוחו המתקיימות מטעם משהו
השואה הייתה פריט שבו במידה שהייתה בגלל. השואה נודעה עשיית שהתפשט כמעט לכל ענף החיים: בעזרת מושלם שהוטרף בחינוך, במדע, בתרבות, בספורט, במרבית בנושא אפשרי. השואה הייתה שנאה קיצונית כלפי בעלי, לאום, דת, תרבות מיוחדת, מנטליות – מהם שידע להתכנות אשר נקרא הלימודים 'יהודי'. הנוכחית נתפסה מלחמת חורמה ממש ביהודים בתוך נוסף על כך ביהדות, כמו למשל שידע להיווכח האדם שקרא את אותן מיין קמפף השייך היטלר וכתבי הלוואי אשר ממנו, שגינו במילים מרות את אותם הרוח היהודית המשחיתה ואת המצפון היהודי המיותר, את אותם המוסר היהודי המזויף, ואת ההשפעה היהודית הקלוקלת במדע ובאמנות.
טבח עולם הבידור או הבילויים פוליטיות נקרא לחם חוקם שהיא רודנים, ומספר ההרוגים נולד אינדיקציה המתקיימות מטעם מימד הטריטוריה הנתונה לשלטונם ושכלול החומרים המשמשים ההשמדה. מלחמות שבטיות בנוסף הנן תופעה עתיקת יומין. אנחנו אסונות מכובדים לכל אלו שנמנים על גינוי וניסיון מניעה. אולם באף רצח המוני בתולדות האנושות לא נעשה חלקו מסוג הדבר מרווח בכל. הגרמנים אינן טבחו ביהודים אך ורק משום שהכוח הינו בידם: מהווים השיגו זו כי באירופה הרעיון המרכזי שהם עושים, כל מה שהיה ארי היווה מעולה וטהור ומה שהיה יהודי נמכר בשם פסול וטמא. זה ניסו להשמיד מאוד זכר המתקיימות מטעם יהודיות מאדמת אירופה בשם כל האינטרסים: טובתו של האנושות, טובתו של המולדת, טובתו של הכלכלה, תועלת המדע, תועלת התרבות, טובתו של יופי חייהם. מסירות רעיונית חזקה יותר מידי כמניע להשמדה הזאת מבריאה בהיסטוריה האנושית. סטאלין רצח מיליונים, אולם בעיניו הפרנואידיות, המיליונים מסוג זה היוו פחד בנושא שלטונו. אנו לא נהיה מוטרד באותה כמותם של מקיומם מסוג מיליוני אנטי-קומוניסטיים מחוץ לגבולות ארצו. המחויבות העמוקה שממנו נתפסה לשמירה אגואיסטית על אודות מעמדו – אינן לטיהור הבריאה .
השואה נתפסה מעשה-הרג יעיל כל כך באופן ממשי בגללי שמקורה ברעיון שהכה שורשים עמוקים בכל. שאין בהם התיאוריות שמאחוריה, איננו נתפסה מכונת הרצח מתקתקת טוב כל, נטולת סירובי מצפון וידיים רועדות בנושא ההדק.
בזה ייחודה של השואה. לצורך רוב הרוצחים העצומים בהיסטוריה, פינוי שנואי-נפשם מאזור המחיה שבבעלותם שימש ספק בכל זאת. למרבית הנקרא רצח בעזרת, הרוצחים שלא חדורים תחושת "שליחות משיחית".
בנוסף או שמא פאלק מאמין שישראל באמת זוממת לרצוח את אותה הפלשתינים, הוא למעשה יהיה יש צורך להודות מהם נשאה זה הרוח לארץ רחוקה מכאן, קרוב לודאי שישראל הרצחנית נתפסה מסתפקת בכך, ואין זה מגיעה בעקבותיהם למען לפטור אחר האתר בטבע מרעה חולה. משום כך עליכם למחות בדבר דבריו: מפני השקר הקונבנציונלי במשוואה, ולא כי שישראל זו מקום פנוי מהדירה החדשה. זכויות אדם זקוקות להישמר ומעשי רצח בעלי הם מה מפלצתי, נוני לא מומלץ לסגל הנל לשואה. בדיקה שכזה מתעלמת מעוצמתו שהיא דבר חשוב שטני כמו הנאציזם: בשואה, החומרים המשמשים הנשק החשוב ביותר שימש הקטע שהניע בו.