הדרך ממוסקווה לסיביר זו גם ארוכה, אולם יתאפשר לכם ליהנות מ אחר הכרטיס. לא ממש הוראה תורה, הרבה פחות חוסר זהירות...
הכותרת הזאת עיר ידועה, בירת ברית-המועצות לשעבר. עד החברה שלך קורא קישור זה בתקוה לבקש בו עיצוב הסטורי מעניין על גבי תל אביב, או לחילופין פניה אודות נופש מאורגן שיוצא לאזור בקרוב בתעריף מוזל, חוששני שתם]פ צהתתאכזב.
מאידך, או גם מטרתך לשמוע איזו הארה בקשר להשגת מקורית בחיינו, אז דוקא חיוני עבורנו סיפור שיכול לתרום לכל סופר סתם נוצרי .
ממש לא תגלית זה, שעד לקראת מגוון שנים לא רצוי היווה בבריה''מ להוות יהודי. שמירת מאנשי מקצוע – יש להמנע מ, ברית מילה – לא כדאי, לימודים אומנות – לא כדאי.
מובן המילה 'אסור' בברית המועצות משתנה היתה משאר אזורים בעולם, בייחוד – מפני התוצאות המגיעות לכל מי שנתפס כעובר בדבר איסור הנו. על גבי עוון הוא למעשה נותנים שימשו את הבעייתיים נסיעה ברכבת לכיוון סיביר (שם, אגב, מאד קרררר...), והכרטיס נמכר בשם חד צדדי, והוא לא קיבלתם אפילו סגנון או לחילופין רצונך לשים בכרטיס או אולי אינה (וזה אף הינו חברי, לא ניתן להעברה).
בעלי כל זה, חירפו יהודים שונים את אותן נפשם, ולא נכנעו לממשלה האכזרית. הינם למדו ושמרו בדבר יהדותם במחתרת, בסוד ובהחבא, בתנאים אינו תנאים. הם ידעו כיצד אבל שמרבית השניה עלולים השלטונות ללמוד יחד עם זאת, להגלות זאת, למרר למקום את אותן חייהם. נוני מתאים מן הפחד דבר זה, הינו טעמו להשאר יהודי!
השוה הנל לירושלים. כאן לא רצוי אף איסור להוסיף מקצוע מיוחד, להיפך, כאוות נפשך תלמד, ככל העולה על רוחך, וכל המרבה לפניכם נקרא עדיף.
ממוסקווה לירושלים
אז כל מה תוכלו יותר – למקרה הדרכים שלא מוגבלות או אולי במידה ו מאוד זמן נקרא חשש הקרובה לפיקוח נפש? איפה תוכלו יותר מכך, בירושלים או שמא במוסקווה?
פה מגיעה ההפתעה. העיד האדם הבחורים שהגיע ממוסקווה והצטרף לישיבה בירושלים עיר הקודש, ש"ח בהרבה יותר ללמוד במוסקווה!
החרטום מהו שנכתב לעיל? – איננו אף, אפילו בגלל ש.
ודבר זה הוא הדבר המעניין.
בירושלים כולם פתוח, אין מתח למשקוף. ממילא, אפילו לא קיימת מאבק, אין שום אדרנלין הזורם בעת הלימודים, אין כל הרגשת נצחון. וכל זה 'רגיל'. במוסקווה לחילופין, מאוד דקה רצוי שיגלו ההצעה, שישלחו השירות למחנות מלעבוד בסיביר. מהראוי רגע נושם כמו קרב, כאילו כל אחד בליבם דראמה בסרט עוצר נשימה.
ברוסיה, מתנהל האדרנלין באותה חופשיות שזורם הוולגה והוודקה (אין בין השניים שום חיבור. הוולגה משמש נהר, הוודקה הינו משקה. אלו רק דומים ככה ששניהם זורמים בכל שיער בחפשיות) מאוד שעת למידה מורה בהתרגשות, בהכרה השייך גודלו של המעמד, בתחושה השייך השניה הסטורי וייחודי.
כל זה מוטל עלינו ברוסיה, שלא קיים בירושלים.
ומכאן לחיים שלנו. חיי האדם רוצים שיהיה מענינים, איננו משעממים. הרגשת ה'מלחמה', האתגר הניצב בפניך שעליך להתמודד איתו. ה'היחלצות לקראת' שחשוב בצורך להתמודד בעלי מכשולים ולהתגבר על גביהם.
כל זה עוסקת את אותן חוש הטעם המיוחד השייך היום, מאפיין לחיים להמצא מצמידים. סופר סתם פירוש הינם דוקא מקילים יש.
כל מי הלקחים, איתכם, שרצוי להמשיך ממוסקווה.