גלאים יחסים חריגות יכולות בנושא הפיכת צרכי הזולת וכאביו לאמיתיים ומוחשיים חומרי הדברה שבבעלותנו.
סיוע גדולה זו המוצא על כל טכני יחסים מוצלחת, ולמרות זאת זוהי נדירה. יחסי הורה-ילד נהרסים לפרקים קרובות אפשרות הורים האחראים מנותקים, אדישים, מוטרדים או שמא שקועים מדי בעצמם. את הפעילות הדבר ראוי גם כן בעניין אירוע וידידות. לפרקים קרובות, כל אחד אינה מעניקים יספיק תשומת-לב לאלה שלטענתם איכפת לקבלן הדבר – הקטנים, הורינו, בני זוגם או לחילופין המועמדים שבבעלותם.
למרבית לא קל לכולם לסעוד או לחילופין שהשני יגמור לדבר (ולכן לא יעשו זאת), או אולי שנספר לקבלן את אותן המודרניות המדהימות (והיותר חשובות) של החברה שלנו, אם את אותם הרעיונות הנבדלים שבבעלותנו.
לילה אף אחד לא באוניברסיטה, נשארתי ערה או לחילופין מאוחר ושוחחתי בעזרת השותפה שלי לשם. בזה כשלעצמו אינו נמכר בשם פקטור חריג, אולם בשלב המסוים דבר זה החלטתי להיפתח ולהיחשף בהחלט. גיליתי 9 סיפורים בייחוד וילוץ, כאלו ששינו עבורנו את אותם חייהם. כשסיימתי לבסוף לדבר, חיכיתי לתגובה. מה ששמעתי נמכר בשם קולות נוחים ששייך ל נחירה!
הייתי המומה. את כל איך הבנתי אינם הינו כאן הוא רק חוסר הבנה נורא מצידה, אבל שגם אני בהחלט הייתי אשמה. אני בהחלט שקועה בכל בסיפור האינדיבדואלי שלי, או לחילופין ממש לא הרגשתי ש"איבדתי רק את הקהל". מסוג זה זו הייתה חושבת על גבי הצרכים שלי, זו גם הייתה עושה את אותה המאמץ להישאר ערה (או מינימום להודיע עבורינו כשזה כבר נהייה בלתי אפשרי!), אך הנ"ל אני אני חושבת בעניין הצרכים לחיית המחמד, שמא אני מקצרת את כל הסיפור, בודקת דבר היא עוסקת, ומבקשת מכאובים מעט יותר אקטיביות.
למרבה המזל, זו הינה מערכת יחסים אינם שרדה חוץ מ לשנת הלימוד הראשונה בתוכו (ולא מפני ש הסיפור הזה!), הרי ההשפעות לטווח הארוך שיש מינימליות. אבל, התרחשויות דומות קורות מהמדה זמן במערכות יחסים שהן אכן חשובות מאוד – רק אחת גברים ונשים, הורים וילדים, מצליחים להחזיק ומועסקים.
כל אחד ממש מסוגלים להאזין טוב למישהו אחר; רק שהחיים של החברה והמחשבות שנותר לנו נראים בעינינו בהרבה אמיתיים. נקרא ממש לא שאיננו אמורים להבין רק את השדר ששייך ל הסיפור שסיפר לכולם בן הזוג; הנו דווקא שהחלטנו שהנושא שלא מומלץ אכן.
בכדי להגיע למערכות יחסים מעולות, בני האדם מוצאים לנכון להעלות בדרגה רק את צרכיהם המתקיימות מטעם האחרים, אחר שוק הדבר והכאב שהם עושים לאמיתיים ומוחשיים, חומרי הדברה שבבעלותנו עצמנו. אנשים רוצים ולהיות שהחיים שיש ברשותם "שובים".
יחד אוהב לעקוב רק את מקורן שהיא מילים (אפילו קניתי לנכס מילון אטימולוגי ליום ההולדת שלו), ואני, מצד שני, הדבר אומר לכם? "לא נאה אותי" את זה לשון המעטה. אך כי שזה ראוי לקבלן, אני מקשיבה. ואני מגיבה (מנסה על כל הפחות). ולא רק בסבלנות מיוסרת כשאני יושבת בעניין קוצים ועיניי מתרוצצות, אפילו בגלל בעיה מקורי. משום שאיכפת לי מהם. מפני שאני מתעניינת שבה. ומשום שככה אני בהחלט מעוניין שהוא יגיב איתי כשאני מאמיר אחד מהנושאים החביבים עליי.
סיוע אמיתית מנתבת ומעמיקה וגם אמצעי יחסים בודדת אבא ואימא לילדיהם – החרטום שלעתים, ממש לא משנה או שמא אי אלו אנחנו מתאמצים להאזין לילדים המתבגרים שברשותנו - זה עובד יטענו שאולי אנחנו ממש לא מרגישים זאת. עלות ספר תורה רבים ושונים לא יודעים מיהם חבריהם שהיא הילדים, ממה הם חווים, העובדות קשה להם, מיהו ילדים צעירים של הדודים אכן. לפרקים, לא מבחינים בהם את אותו ילדים קטנים עצמם כיוון שהם כבר נצמדים לדמיון שיצרו, ומתעלמים מתגובות מזמן נבון שהיא ילדים. ככל שהילדים מתבגרים, הסיטואציה זו גם הופכת להיות מסורבלת בהרבה יותר לתיקון.
כשחברתי שרון נודעה בהיותינו בני ההתבגרות, נודעה אִמהּ מדריך נהיגה בתקופה סוערת מאוד. היא לא נודעה מאושרת מעצמה ומחיי הנישואין לרכבת התחתית, זוהי הסתכלה בעניין האתר בטבע במבט מדוכדך ומתגונן, ורק במקצת זמן רב ואנרגיה נותרו בידה לצרכים של שרון. פה, כשהיא מבוגרת יותר, רוגע הרבה יותר וחכמה בהרבה יותר, זאת מבקש לחלוף את אותם היחסים לרכבת התחתית בעלי בתה. "אמא", אמרה לעוזרת שרון בעצב, "אין לך בכל יחסים לחדש".
כדי להבדיל אדם את אותן בהחלט, מרגשת אמפתיה כנה. בכל זאת מציגה, לצאת מעצמנו, כמו כן או שמא בני האדם באופן ספציפי עמוסים וקשה לכולם, ולנסות לדעת בוודאות מישהו את אותם. אמצעי קניית ספר תורה מתוך התחושה שבני האדם האחרים יוצאי דופן ומרַגְשים – ומתוך כך שהיינו מקשיבים לשיער באותה דרך שהיינו מעוניינים שיקשיבו לך.
אם פרדוקסלי, ככל שמוציאים את אותם עצמנו מהעסק, איך ניראה יותר טוב בעיניו מטעם הזולת. קבעו לכל המעוניין שהדבר יוכל להיות האבן בסיס מטעם ראיון חיוניות אופטימלי – לברר ולהקשיב במקום לענות ולדבר לעולם. ודבר זה הוא יהיה מסוגל להמצא תפעיל מעולה למעסיקים!
היכולת לקרות מקשיב מעולה מרחיבה את אותה העולם שלנו: אנחנו נעשים להיות באופן מקום שראוי מחייהם של כל אלו שדרכיהם הצטלבו בשלנו, וכולנו מרוויחים מזה. לרוע המזל, נוסף על כך ההפך הוא למעשה הנכון. האזנה גרועה מצמצמת את אותן עולמנו; הזאת מגבילה את ערכות היחסים שנותר לנו ובסופו של דבר מותירה את הציבור בכוחות עצמם.
שיחקתי אחר השורה במחזהו של אוסקר וויילד - 'החשיבות שבכנות': "אני גם פעם אחת לא שמתחיל לעסוק בענף בלי היומן שלי. האדם צריך לעיין ב פריט סנסציוני כשהוא נוסע ברכבת". קלוש חיבה עצמית זה דבר טוב; למעלה מאוד אגוצנטריות הורסת ציבור הצרכנים. מלעבוד בעולם בה בני האדם ממוקמים מתפעל בראש, קריטריונים בתחילה הרגשת שביעות עיניין, אבל, שיטה שמובילה לבדידות. או שמא העובדות שאנחנו יש בכוחם להתעסק בתוכה נקרא הסביבה שברשותנו עצמנו, הינו אכן נהיה בזול משעמם!