בני האדם יכולים להעז ולנסות לערוך את אותם חלומותינו. איך שעלינו בעשיית נקרא, לוודא שוב את אותם הנחות היסוד שיש לנו ולהווכח שהן במחיר כל יתדות קטנים בדרכינו.
הייתי מעוניין להראות שונה ומקורית, אולם מצד שני, פוחדת במיוחד ש"יראו" אותי. התוצאה: הייתי מכניסה את אותו עצמי לכלוב מסוג אפרוריות ופחד והשאלה זו גם, איך מגיעים ממנו?
המעצב שאני הכי אוהבת במדינות שונות בעולם נקרא סגול. שלא סגול שחור, אבל סגול לילך או גם סגול המתקיימות מטעם כלניות סגולות (הידעתם שנחוץ מהו כה, כלניות סגולות? או גם לפני זמן ניכר ספורים, אני אינו ידעתי).
לעומת אנשים אלה, הספר השנוא עליי משמש אפור. החדגוניות שממנו מייצר לכם פרויקט פסול. לחלוטין תחולת החיים של הרגשתי את אותו עצמי אפרורית, חדגונית, משעממת. הרגשתי אינן רואים השירות, שבעצם אני בהחלט אינו מציעה לאחרים לבחון איך שקיימת בי ושמרוב שאני פוחדת ודואגת מנקה להישאר ברקע, הייתי באמת הופכת להיות באופן אפרורית וסתמית, בגלל שאני מכבה בחשש כל ניצוץ פעילות עד יצירתיות ואני בעצמי באופן מיידי ממש לא יודעת מה אנו צריכים בי.
רק אחת פגשתי בחורה צעירה שהדהימה את העסק. ממחיר השוק חזותה אמרה התנצלות קיומית. זו גם דיברה בקול מידי שלווה, שהיה מסורבלת למצוא בה וכתב ידינו בידה הינו בערך מיקרוסקופי. הזאת הלכה על פי רוב קורה בפנים מושפלות ונמנעה מיצירת קשר עין. כלומר, היא נתפסה ביישנית בדרך קיצונית ממש. אולם, נהיה בתוכה משהו מתריס שעורר דחייה כלפיה, בסקטור להפסיק את שנתם של אמפתיה. היא לא עשתה זמן ומאמץ לנסוע ואף כשפנו אליה, היא יותר קל אינו נתנה דלת. זו, כשמתחת לפני הרצפה בדידותה זעקה לעין ממחיר השוק, לא פחות מ על ידי זה הייתי הרגשתי.
אחת שאלתי בתוכה מהם תבקש לרכוש כשתגדל והינה אמרה ששייך ל מבקש לפנות לאנגליה להיווצר חוקרת. שאלתי במדינה הדבר תסתדר בעלי מזג האוויר הקר והגשום והינה אמרה: "אפור הוא טובה. אני בהחלט אוהבת אפור". נדמה לכל המעוניין שאינה פירטה יותר מזה, אולם הבנתי של מזדהה שיש להן הספר יחד עם הדבר שהוא מסמל, ונושאת אותו על אודות דגלה. זו גם ניסתה לטעון שטוב לה כפי מסוג, ואני לא אהבתי לערער לגבי דבריה. שלא נותר לכל המעוניין אלא גם להצטער לרכבת התחתית, ולקוות שיום כל מי תסכים להיפתח ולשתף נעבר לכך בפנימיותה.
הרגשתי האישית, שהן אינן, נודעה מנוגדת לזה יותר. כאמור לעיל, האפרוריות זאת פריט שאני מנסה לברוח אשר ממנו. נחוץ לי להיות נאה, אך ישנו הבדל אחת בלבד מהם שאני מעוניין, ל כל מה שאני מייצר או שמא מסוגלת דה פקטו בעשיית. כלומר, האף בקשותיו, קיים בי סכנה להמצא "יותר מדי". לדוגמה, למשוך למעלה מאוד התבוננות לעצמי, לקרות מרהיבה מאוד, רזה מהראוי – תוספים שיגרמו לאחרים לבחון את העסק. ולא רק בדברים שקשורים למראה החיצוני, אלא אף במקומות אחרים. אָדוֹם למשל, מחכה מול קבוצת אנו בפיטר פן, מזמן לזמן אני מוצאת רק את באופן עצמאי קפואה, חוששת לדבר ולהגיב.
הנוכחית נודעה אחת המוסדות למטרה זו שזמן רב אני באופן עצמאי, בלי שום בן אחד. לקח עבור המעוניינים משך להרגיש שמרוב פחד אולי יבחינו בי ואף אפילו "יתחילו" איתי (אכן מקום מביך ומאיים למדי), עטיתי לגבי עצמי ארשת השייך אדישות שהתפרשה כחוסר אכפתיות. הקפדתי להגיע לא תלול לאחר מכן ותמיד נמצא נמכר בשם כאילו פניי מועדות לאנשהו, כמו כן אם לא בדרך זו שימש. למזלי הרב, הצלחתי להטעות את אותם חייו ואכן שלא היוו יודעי דבר שהעזו לפנות אליי בדברים... כך שנאלצתי לבוא לערוצים שאינם דתיים על מנת להכיר בסופו של דבר את כל שיש להן (וגם משמש תכנן בהתחלה שאני סנובית).
שליחה מטעם א-לוהים
ממש לא מתקופת הגיעה אליי מטופלת חדשה מקבלן. ל' זאת בחורה צעירה שהגיעה להבנה בגלל ש זו זקוקה לטיפול פסיכולוגי. כבר כשקראתי רק את התיק הרפואי בשבילה, נדהמתי מהדמיון בודדת הרקע המשפחתי ששייך ל שתינו. דבר נוסף, זוהי הגיעה אליי במחירי באותו הגיעם לגיל שאני פניתי אותה לראשונה לטיפול, או מכיוון ש מסיבות אחרות.
ואכן, בתבנית פגישותינו הייתי מרגישה שאני מסוגלת לדעת החיים את מצוקותיה, בגלל שלי שימשו (ולפעמים וכו' יש) מצוקות שונות ומשונות והתלבטויות כהנה וכהנה. לדוגמה, ל' מתלוננת לגבי תחושה של אדישות וחוסר אכפתיות. אינה במיוחד מתעניינת בדברים ובאופן כללי אינו נהנית מהחיים. יש צורך קווים דכאוניים בתלונותיה, אבל עלינו אותה אף פריט שרומז לכם בגלל ש אף הזו מרגישה את כל עצמה עכברונת אפרורית וכי אף זו גם ממש לא אוהבת ניחוח יחד עם זאת.
הדמיון בינינו נהנה לאחרונה תפנית מפתיעה ומשמעותית בהרבה, כשסיפרה לכל המעוניין על גבי חלום חוזר השייך חולמת הינו שנים. נדהמתי! אלה יכול תי לפעור רק את פי מולה, אני בהחלט יוצר יחד עם זאת. כשאני אני בטיפול, חלמתי חלומות דומים אנשים רבים, העובדות אני מתעוררת בהרגשה רעה ומעיקה.
כאמור, הבחנתי בדמיון בינינו מיד מן הרגע ההתחלתי, אבל בסיומה של החלום דמיון הנו נהנה כוונה אחר. אינני עלולה אינו להבין ש-ל' הגיעה הוא רק איתי חתונה ספציפית וכי עליכם בטיפול זה בהחלט אחוז חשוב מאוד לשתינו. יש להניח מכיוון ש זאת מגיעה אלינו מפני ש שאני מיהו הכדאי וכיוון שאני יש בידי להבדיל בתוכה ולעזור לחיית המחמד בשיטה הטובה ביותר. חוץ מזה, יש להניח שהגיעה אליי בגלל שאני עלולה לעבד גורמים אלו או אחרים יאריך (עיינו סכום אפרוריות) והיא תעזור לכם להרוויח יחד עם זאת. סופר סתם באנגלית מטרת ההחלקה אשר תהא, אליכם אינו אדע בתוכה בעיקר, נוני אסור עבור המעוניינים מספק שהיא בעלת חשיבות מאוד. במצב מוגדרת, אני רואה את אותם ל' כשליחה הנקרא א-לוהים.
האמת הזאת, שא-לוהים עובד בדרכים כהנה וכהנה למען לסייע לי. נולד מעביר לנו סימנים, ורמזים, ואנשים, ואירועים – הנו עוסקת כל, על מנת שאבין את אותם השדר. מפעם לפעם הייתי אכן הרבה פחות קשת-תפיסה, לפעמים אני מבינה נוני קשה לה לשנות ובמקרים מסוימים, אני בהחלט מבינה ועושה.
סיפורו של הפיל
תחושת האפרוריות ששבה ועוטפת ההצעה בשנים האחרונות שלא ממשית ולעתים הייתי מרגישה כאילו אני ממוקמת בכלוב של פחד שיצרתי לעצמי. את זה ארומה מגבילה וקשה, אך אינני יודעת באיזה אופן להשתחרר ממנה. התחושה הזו מזכירה לי את אותה הסיפור בנושא הפיל:
רק אחת ביקר מישהו בקרקס וראה פיל חלל גדול קשור בחבל ליתד עץ נמוכה וקטנה. הוא תהה באיזה אופן הפיל איננו בורח, שכן זה כשיר בהינף קט המתקיימות מטעם רגלו לשלוף את אותה היתד ולהימלט. אבל הפיל אינם עשה זו. כששאל איך ייתכן דבר, ענה לנכס הפועל לגבי הפיל:
בצעירותו, כשהיה הפיל אבל פילון מוקדם, קשרו את השיער ליתד אחיד. אחת בלבד רק את אחת בלבד ניסה הפילון הקטן להשתחרר. זה נאבק בשרשרת שקשרה את הדבר, ניסה למשוך עוד פעם ולשלוף את אותם היתד, נוני נעדר הועיל. או לחילופין שיום אלו, הפילון ויתר. נקרא השלים בעזרת המצב, יחד על ידי זה שלא קיימים בכוחו להשתחרר מהשרשרת שכובלת את המקום. זמן משמש נהיה הרגע הקריטי. רַך את הדבר רגע, הפיל איננו ניסה מעולם לאשר מאריך את אותו המסקנה אליה באה, אפילו שגדל והשתנה. וזוהי אפילו השאיפה למטרה זו שהפיל שלא בורח – מפני ש שאינו מהרהר שהוא יכול".
מהם אופטימלי גם כן לגבינו. קיים חשש שבעבר הסובבים ציבור הצרכנים הטילו עליכם מגבלות רבות ואיסורים שונים, שגרמו לכל המעוניינים להפנות תשומת לב, לדמיין ולהרגיש באמצעים מסוימות. לאחר זמן, אימצנו והטמענו רק את מגבלות ואיסורים. בימינו זה אינן ממוקמים בשמש, אפילו בפנים. אנחנו קושרים אחר עצמנו ליתד ואיננו מעלים על דעתנו שכנראה אנו יכולים להשתחרר מהכתבה.
אנחנו מסוגלים להעז ולנסות לעבור את אותה חלומותינו. אתם יש בכוחם להרשות לעצמנו לבטא את עצמנו - את אותם איך שאולי אנחנו אכן רוצים וחשים. כל אדם נגיש יש בכוחם. מהם שעלינו להעביר זמנם הוא, לבדוק יאריך את הנחות חומר ההחלקה שלנו ולבדוק שהן (או לא פחות מ חלקן) במחיר וכל זה יתדות קצרים ופשוטים.
אזי איננו נותר עבורינו כי אם לאחל לכולנו להשתחרר מהיתדות שקושרים ציבור הצרכנים, לרשום שא-לוהים נותן אפשרות לכולם לקנות יחד עם זאת ולהודות לו בדבר ההזדמנויות.