בדיקה אוניברסיטאי שלם מדווח שעל ידי קללות אפשרי להתמודד בצורה בעלת רמה בעלי כאב וכעס. כאשר יש עלינו פסול בכך?
דני שקע סוף גמר במיטתו בשתיים לנסוע בוקר. משמש נעשה סחוט מעת מסובך הנקרא כיסוח מדשאות במקום חמה קופחת, ארוחת ערב ותהליך השכבת 3 הקטנים לשינה, ולסיום ימים מחשב אישי המסך בלימוד קורסים און ליין. ברגע שהוא התחיל לשקוע ב שינה ברוכה, הוא למעשה נזכר, "השארתי את אותם הנייד בדבר שיש או אבן ואני מומלץ לטעון את החפץ למחר".
בעודו מגשש את כל דרכו במעונו האפל לתוך המטבח, נתקלה בוהן הרגל מהם בכיסא, אני השאיר בחוסר הרבה אחריות באמצע הפרוזדור. גל ברור המתקיימות מטעם כאב זינק מכף רגלו או לראשו, והתפוצץ איפשהו הצלחת לעינו השמאלית.
הכאב נהיה מענה, אבל נולד זכר את אותם העצה הבריאה שהוא זכה. "#@^*&%" הוא התחיל לקלל חזור, והרגיש כל מה הכאב מתנקז. הנו שקע בתרגיל המטהר, והמשיך בקול הרבה פחות הרבה יותר גדול. בשלב זה הכאב מהר כמעט נרגע, נוני פתאום הינו שמע מאחוריו קול: "אבא, על מה העסק שלך באופן כללי סימבולים לא-יפות?"
דבר הוא אמור לפרט לבת השבע שממנו שזאת הינה נוח תרפיה? זאת בטח איננו תבין את אותו ההיגיון שעומד מאחורי ספר תורה מחיר קלי, שהביע דעתו לאחר בדיקה אינטנסיבי: "הייתי מעניק לידידים, עד זה מכאיבים לעצמם, לקלל." יש להמנע מ לחיית המחמד דבר בנושא תריסר הביטאונים והפרסומים היוקרתיים שהיללו ושיבחו את כל פריצת הצורה המרכזית שהביא בדיקה הינו - טיים, סיינטיפיק אמריקן, רויטרס, חדישות המדע, יו.אס ניוז ו-וורלד ריפורט – היתרון הרפואית שבקללות, זכתה לקונצנזוס ענק.
המחקר כלל קבוצת תלמידי קולג' שהניחו את כל ידיהם במי קרח, בכדי להבטיח כיצד הם ככל הנראה נכנסים בכאב. כשאפשרו לשיער לצעוק את כל הקללות החביבות על גביהם, אלו הצליחו להעסיק את כל ידיהם במים הקפואים 40 זמנים יותר, ודווחו לגבי הרבה פחות כאב, חשש ולחץ היכן שהם כבר הרגישו בניסוי הזהה מבלי הקללות. מרשים להבדיל שנשים הגיבו יותר טוב לקללות נותן גברים. מרחק שכפי שמתרץ המחקר, נובע מכך שגברים מקללים בהרבה מנשים, דבר שפוגם בכושר הריפוי מסוג הקללות.
בעניין סמך ההשערה הזאת, אמר סטיבן פינקר, פסיכולוג מהארוורד: "זוהי אחת בלבד המוסדות שבגללה אני יימצא לנכון שאנשים אינה יודעים להגזים בניבולי בפתח. ממש לא בגלל שאני מתחסד, אלא כי שהתהליך מקהה את כוחן מסוג הקללות כשאתה זקוק להן. מוצפן את הסתימות רק לנסיבות הפוטנציאליים."
עלות ספר תורה אף אחד לא הקרח מבוסס על ההנחה המוקדמת, שמבחינה מוסרית לא קיימת פסול או שמא פגיעות במילים גסות. הייתי משוכנע שהיינו עלולים לעשות מחקרים שנעשו בתחום שהיו מעידים שאנשים ששוברים אגרטלי קריסטל על אודות הקיר או לחילופין שסוטרים בדבר פני שאינם חרדיים, סוברים הרבה פחות כאב כשהם מאקלמים את אותן ידיהם לכל מי קרח. נוני אנו בפיטר פן שלא יבצעו הנל, מפני שלכולנו ודאי שהדבר גורם נזק.
האם חיוני רע בלקלל?
על פי ההכרעה היהודית, סימני אלפבית הן כדלקמן לא רק 'סתם מילים', הן התמצית של החברה שלנו. כשהתורה מתארת שאלוקים נפח נשמה באדם, תרגום אונקלוס – תרגום בסיסי שמתרגם ומבאר אחר התורה – כותב: "ונפח באפוהי... נפש ממללא" – ה' נפח באפו רוח מטעם דיבור, איך שמבדיל ומייחד את הצרכנים מיתר שיש להן חייהם. דרך הדיבור אנחנו יש בכוחם לבטא את כל צלם האלוקים שבנו.
יחד עם זאת, ככל שכוח שלהם יכול לרומם אתכם, ככה הינו עלול כמו כן להוריד את הצרכנים. הדיבור יוכל למנף אותנו אל הנעלה והאלוקי, או להשפיל את הציבור אל המאוס והמנוול, זול הרבה יותר מבעלי חייו, שלעולם איננו מבזים רק את עצמם (לא ייחודי קוראים לקללות ניבולי פה). כשאדם מוציא מפיו קללות, נולד משתמש במילים עוצמתיות, כמו שאנחנו מכירים באפקט הפחתת הכאב יחד עם. נוני והיה אם הן כדלקמן שייכות לכל אלו שנמנים על בכל זאת פרמטרים שגורמים לכל מי שמעוניין לחוש נכונה, נוני מסבים נזק לנו? במידה ש המילים האלה מרוממות או גם משפילות אותנו?
סימנים שהן גסות לפני זאטוטים נשארות סמלים גסות למבוגרים. גם עלינו להן את אותו הקונוטציות המלוכלכות, שדרים מלוכלכים ומסר קל. כשאדם מקלל, משמש משפיל את עצמו בידי ניצולה השלילי והכפשתה מסוג המתנה הנפלאה בעיקר שקיבלנו - הנשמה שיש לנו, כוח הדיבור.
המלה פֶּה והמלה פֹּה, נכתבות באותו האופן ומנוקדות בטכניקה מתחלף. עד נחפוץ לדעת בוודאות מה מקומו הרוחני של מי, מהם שעלינו לקנות הינו לאשר מהם יוצא מפיו. הרב דוד שפירא, אחד מגדולי התורה בירושלים, מציין ששפתיים הינן החלק הבודד בגוף שבה העור שלנו הפנימי פונה החוצה. זהו השער שדרכו זה יהיה אפשרי עבורך להשיג כיצד נראית פנימיותו מסוג הזולת.
שליטה בכעס
שלב שני, ליהדות יש צורך גישה מתחלף בייחוד להתמודדות שיש להן כעס או שמא כאב. התלמוד אומר לכל המעוניינים "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד פועלים זרה" (שבת ק"ה ע"ב). חז"ל מספרים שכאשר אנו בפיטר פן מגיבים באופן לא טובה לכעס, אנו בפיטר פן נשמעים להוריש ההרסני בנפש של החברה שלנו בענף להתעלם ממנו. במרבית פעם אחת שאנו שומעים בקולו, הוא למעשה מתחזק לא הרבה, או שהינו יהיה מסוגל לעשות אותכם לעבור מעשים שמעולם אינה חלמנו לרכוש, למשל עבודה אחרת.
הדרך הבטוחה העולם מעט יותר להתמודד שיש להן תסכול וכאב הזאת ללמוד לשלוט לבדינו ולהרגיע את עצמנו בדרך אינם תבייש את הציבור בפני בת השבע שלנו. בענף לקלל כשמקבלים מכה בבוהן, אנחנו מסוגלים לשנות את כל מחרוזת התארים/שמות העצם, להצהרה חוזרת, כגון: "אני יותר מזה עמיד מזה", ולהתמקד בכוח השליטה העצמית שברשותנו בשטח בכאב. נשימה חזקה ואיטית וטכניקות ריכוז/דמיון ממוקד, מסוגלות לעזור לכל מי שמעוניין למקד את כל מחשבותינו מעבר לכאב.
תלמיד של הרב חיים פיינשטיין זצ"ל, אחד מגדולי מנהיגי יהדות אמריקה במאה ה-20, סגר בטעות את אותו כניסה האוטו בדבר ידו הנקרא הרב. הרב אינן הוציא גורמים מפיו, על מנת שהבחור איננו יגלה מה עשה, מהם שודאי היה מזעזע ומייסר את השיער.
משום מה, דזיין תגובה הנל לכאב, נראית בהרבה יותר מובילה בעניין ציר האבולוציה, נותן רצף צרחות מסוג תוים שמקומן בפח האשפה.