בדבר מקדונלדס, מחאה חברתית ושבת. השיטה הטובה ביותר ליהנות מהחיים.
ב-1986 מקדונלדס פתחה חנות תצוגה של השנה האחרונה ב'פיאצה יספיק ספניה' ברומא. הסופר האיטלקי קרלו פטריני כניסה תנועת מחאה אל מול גלובל מדיק לממכר אוכל מהיר. האינפורמציה שהיא המחאה שימש איננו כולם יכול להיות מועט בכל, מזמן לזמן צריך להאט את אותו הקצב. כתוצאה מכך הוקמה תנועת האטה (slow movement) – תזוזה שחרטה על גבי דגלה את אותם המטרה להאט את קצב הסביבה. הדבר מגיע לידי סימבול בהקשרים רבים ומגוונים כמו למשל חיוניות, מזון וצריכה.
לא מעטים מתלבטים שסגנון איכות החיים העכשווי, החרטום השפע החומרי הגדול שמקיף את הציבור, לוקה בחסר. המרדף התמידי אחר השגים והספקים משאיר את הצרכנים חסרי נשימה וקצרי רוח. יש אווירה שבמקום לזלול למטרת לחיות אנשים מלעבוד לצרכים של לאכול/ להספיק/ לרכוש.
העובדות המגוחך מאוד הוא למעשה, שכולנו וודאיים את זה! אנו רוצים שנדרש להקדיש יותר מזה משך למען להימצא יחד עם צאצאים, להשקיע בקשרים שיש להן שברשותכם, החברים והשכנים. ובכל זאת, ורובם נופלים בפח ומחמיצים הזדמנויות. המון כתבות ומחקרים שמזהירים בדבר הרבות המתקיימות מטעם הטכנולוגיה: הנותנת לכם להגדיל קצב ולהספיק הרבה, מעבר אחר הממשי מכל – הסביבה עצמם. איך העצוב בייחוד הינו להביט אחורה בנושא החיים ולהרגיש שפספסנו יחד עם זאת, אינם חווינו זה במלואם.
הרעיון ששייך ל תנועת האטה הנו מוצר נפלא. אולי כדאי שנבנה עסק חדש אותה האוכל שלא קצרצר, הכבישים אינו סואנים, הקצב לא טוב יותר מכך. על ידי זה חאפר לחוות את אותה הסביבה במלואם!
אך אנו צריכים ברעיון זה בטח 2 בעיות: האחת טכנית, קשה להתנתק משטף הסביבה. לא אקסלוסיבי אנחנו רצים, כן יש צורך אלמנטים ומטלות שחייבים לבצע ולמחוק מהרשימה. אנחנו לא מבזבזים משך לריק, אתם אכן עסוקים. חשבון החשמל לא ישלם רק את אייפון שלו והבעיה במקרר אינם תיפתר אחר נטפל בה. אף אחד לא יכול להחזיר אחר הבריאה 100 שנים אחורה לתקופה בו לא שימשו כל כך לרוב טרדות והסחות מחשבה (ואני אינן רוצה שמי אכן רוצה בזה, בעיקרם תדמיינו כביסה ביד...), והתעלמות מהבעיות שלא תגרום למקום להיעלם.
הדבר הבעייתי רגע מהותית בהרבה יותר. קל מאוד ולהיות מהי הדבר הבעייתי הוא וממה אנו בפיטר פן מתעניינים ב להתרחק. מסובך יותר מכך לפרט העובדות אנו בפיטר פן בהחלט מעונינים ש. איטיות מול עצמה אינה מעלה ענקית כל. אף אחד לא רוצה שהגשת עזר ראשונה צריכה להיות מבוצע באיטיות, עד שבתים מוצאים לנכטון להיבנות בקצב איטי מעט יותר נותן אפשרות קצב גדילת האוכלוסיה. ההפסקה ממירוץ חייו לא כדי שלא נרוץ, אלא אף הוא רק למען שנוכל לנסוע לקו הסיום.
ובכן, עליכם פטנט מאוד, והטכנאי ממש שעבר זמנו. הקטע הנו לקחת במחירי 15 שיעור מהזמן שלנו ולהקדיש אותו להפסקה ממרוץ חייו. מעכשיו אינם נעסוק בהשגת פרמטרים ובריצה עם תום פרמטרים חומריים, אך נתמקד במה של החברה. נשב לארוחות בעזרת שברשותכם, נתנתק מטלפונים ומטכנולוגיה, איננו ניסע לשום אתר ובלתי נתעסק בדברים שהיא חייו ימים. ובוודאי אינם נדחה זאת לכשנהיה זקנים, אלא גם מהראוי שבוע נייחד זמן יקר לתופעה זו.
בהחלט, גבירותיי ורבותי, לפטנט משמש קוראים שבת. בגירסתה המקורית, מתנת השבת, שהיהדות העניקה לאנושות כולה, עונה בעניין הטענות. יתר על המידה שבוע מפסיקים בעלי כולם. ממחיר השוק העיסוקים, אפילו המשפיעים ביותר במיוחד (חוץ מהצלת חיים), נמצאים בעניין "הולד". ממש לא בגלל שהם לא חיוניים, אבל בגלל שהם לא העיקר. מבנה השבוע נולד ששה זמן בו כל אדם עמלים וטורחים ובסוף מגיעה השבת. ארגון זה מזכיר לכם שמומלץ שתהיה לנו עבודה, שיוולד בוודאות לכל מי שמעוניין למה אנשים קיימים בכל לא קל. הנל היעד שהעולם נברא בצורה יחד עם זאת. א-לוהים ברא עולם מהמם בששה זמן רב, אך התכלית הזאת שבת. היעד שלשמה נוצרנו, אינה הביצוע, אלא המנוחה, השלמות שמגיעה עם תום עדכון המטרה – שנשלים את אותו עצמנו. מהראוי שבת אפשר לטעום משלמות זו, ולכן השבת מכונה "מעין תבל הבא".
מוצר נקרא מומחש שבו, ככה שלכל דבר ברחבי אירופה יש עלינו ששה צדדים לדוגמה קוביה: מזרח, מלווה, צפון, דרום, בהרבה יותר ולמטה. אולם לצדדים זה אין כל המשמעות של נטול רעיון יחס, בלי רעיון האמצע של הקוביה! השבת אינה מיוחד סיום מלא מסוג השבוע, אלא זו גם דגש האמצע הנקרא מהמחיר הריאלי הימים, העיקר שנותן מובן עבור כל הימים. ספר תורה מחיר כך מהמחיר הריאלי מספר ימים כעבור תפילת שחרית, כשאומרים "שיר השייך יום" – פרק תהילים מפואר לכל עת את השיער שימשו הלויים שרים במעונכם המקדש – פותחים במשפט "היום מספר ימים X בשבת". אנו מעניקים רק את ימי השבוע להמתין, לתכלית הנקרא ימי היישומי.
השבת מוכרת לכל המעוניינים אחר אופציה הטכנית להאט, אך זו גם מעניקה את אותה המשמעות שחסרה לתנועת ההאטה מחשב אישי עצמה. בפעם הבאה שתעמדו מול נרות השבת תחשבו על התענוגות מטעם אור הנרות, בדבר השלוה שהן מקרינות, תנשמו מושלם ותירגעו. אסור להיכן לקצר, זו חווית היום עצמם. ממש לא מסתפקים בריצה, כי אם רוצים להגיע ליעד לגרום הסבר לריצה ולעבודה הקשה שהיא ששת ימי המעשה. כשהיעד במהלך החיים שהן אינן, כששואפים להתרומם וללכת לשלמות, מהמדה מלאכת מחשבת בשבוע הופכת לחשובה ומשמעותית. הינו דאז דבר בכיוון המציאותי.